מתוך אימפולסיביות רגשנית ומיסיונריות מוזיקלית, פרסמתי כמה שירים מלחיצים על הוול בפייסבוק. מייל, שכולל את השאלה, "מה שלומך?", לא איחר להגיע בעקבות (יש גם אנשים טובים ברשת. אנשים טובים מאוד). למטה אשתמש (בחלק) מהתשובה ששלחתי בחזרה, כתירוץ להשמיע גם לכם את ג'ו טקס ואת הכינור המטורף של וורן אליס:

"…חוץ מזה, עייפות עוזרת לי להיות קצת דרמה קווין :).

זה בא לידי ביטוי במוס(ז)יקה שמרגשת אותי באותו רגע.

אז אתמול בלילה היא חרקה בכינורות,


שלישיית המלוכלכים בהנהגתו של הכנר והמלחין וורן אליס האוסטרלי, שגם חבר בלהקת הזרעים הרעים של ניק קייב

ועוד חריקות של כינורות מכיוון אחר, אלה הם .Tarantula A.D.


Tarantula A.D הוציאה רק אלבום אחד ב-2005 ומתוכו לקוח הקטע הנ"ל. היום הלהקה נקראת Priestbird

אבל מוקדם יותר, חוויתי בוקר שישי מלא בשמחת חיים שהייתה קיצונית לא פחות. גיליתי אמן נפלא שקוראים לו Joe Tex. זמר סול אנדרייטד כזה מפעם. חצי מטיף. בעל לב חכם. גיליתי אותו דווקא דרך שיר חדש יחסית של The Black Swans, שמספר עליו וקרוי על שמו.


הברבורים השחורים מאוהיו הוציאו השנה אלבום רביעי יפיפה שנקרא Don't Blame The Stars. מתוכו לקוח השיר Joe Tex

ואת השיר הזה של ג'ו (אנחנו כבר חברים) אני שומע בריפיטים כל הסופ"ש".


לב חכם היה לג'ו טקס. השיר מופיע בפסקול הסרט Deathproof של טרנטינו

האזינו לאלבום הנפלא שלו From The Roots Came The Rapper. עכשיו שאלו את עצמכם, איזה ראפר בכלל היה כשהאלבום יצא ב-1972? אין ראפ באלבום אבל יש סול, פאנק וקצת דיסקו והוא עמוק ומרומם ברמות שקשה לתאר. רגע, בעצם אני כן יכול לתאר, ניגנתי את האלבום בווליום גבוה ומצאתי את עצמי כל הבוקר מנקה את החצר ורוקד תוך כדי. בקטעים שונים בשירים ג'ו מסביר בספוקן וורד, כמו מבוגר אחראי, על משחקי האהבה והיחסים ואם תתרכזו במילים תיווכחו לגלות, שלמרות שקצת מוזר להאזין לניגר מטקסס שמת לפני שלושים שנה מטיף בסגנון don't do her wrong, יש מה ללמוד מהאיש הטוב.