הפגנת המלאנת'לפים איש ברחוב. 6.8.2011

Do not go gentle into that good night שר ג'ון קייל, בביצוע החי והמפחיד ביופיו לשירו של המשורר והסופר הוולשי Dylan Thomas (מתוך אלבום ההופעה Fragments Of A Rainy Season). המשפט הזה הדהד לי בראש כשיצאתי אתמול להפגנת הכוח העצומה עם חברי הילדות שלי, תוך כדי שאני מנסה לעכל את זה שהליצנים שאיתי מסתובבים בחולצות של סולידריות חברתית ובלי שמץ של ציניות על פניהם. התקדמנו, הצתופפנו, וככל שהמשכנו – המילים שליוו אותי בתחילת הדרך התחלפו להן למשפט אחר מתוך אותו שיר בדיוק: Rage against the dying of the light.


  1. Bobby Conn – Rise Up
  2. Jay Reatard – Greed, Money, Useless Children
  3. Les Savy Fav – Knowing How the World Works
  4. Yeah Yeah Yeahs – Shame And Fortune
  5. Red Hot Chili Peppers – Power of Equality
  6. Modest Mouse – Float On
  7. Portugal. The Man – Floating (Time Isn't Working My Side)
  8. Lykke Li – Rich Kids Blues
  9. שק לי בשקר – יאפים עם ג'יפים
  10. David Bowie – All The Young Dudes
  11. Nick Cave & the Bad Seeds – O Children
  12. John Cale – Do Not Go Gentle Into that Good Night
  13. David Sylvian – Money for All
  14. ממגדל שלום – עליזה גבאי
  15. AKA Gelbart – Ask Me Why (בנד קאמפ)
  16. Mickey Newbury – The Future's Not What It Used to Be
In the midst of struggle

זעם נגד ראשיכם ההרמטיים ששקועים בצווארים מדושנים, מקובעים ולא מסוגלים להסיט מבטכם מתאוות המערב. קוראים למצב העגום שלכם דיס-אוריינטציה, קרי התעלמות בלתי מודעת מכל מה שמזרח מסמל. מי אתם בכלל שתצקצקו ממגדלי השן אל צעירים שלא מרשים לעצמם ניקוי אבן אצל שיננית? מה אתם בעצם אומרים לנו? שנפגין ונשתעשע מעט ובסוף כולם יירגעו? כל האזרחים ההיסטריים האלה? כי זו ההרגשה שאני מקבל מהממשלה הזאת וזה הלך-הרוח, האוויר העומד בבניין הכנסת העלובה הזאת. אחרי ההפגנה השניה והגדולה של שבוע שעבר, האם באמת האמנתם שהאור הזה שאנחנו הדלקנו יגסוס ויכבה מעצמו? מסולסלי זנב יהירים שכמותכם. מה שקיבלתם ותמשיכו לקבל מאיתנו, הוא זעם כנגד האימפוטנציה שלכם שנובעת מתוך בחירה של להתחיל איתנו ולא לגמור. בחירה שאתם עושים בשוויון נפש מחליא אל מול מצוקה אמיתית. פוליטית. זעקה של בני אדם. זיעה של שלוש מאות אלף איש שטפה אתמול את הכביש. אתם חייבים לנו אותה בחזרה ואני מצפה שאת החוב תפעפעו מנקבוביותיכם בעבודת פרך. מצד שני, אופציה ריאלית יותר תהיה פשוט לוותר לכם בסבבה על כל החוב הזה  ולאפשר לכם ללכת הבית. אז לכו כבר הבית. אם אין בכם ולו מעט חמלה, הרי שאתם עניים מדי מכדי לשלם לנו באותו המטבע.

התוכנית שודרה ביום חמישי 4.8.11, יומיים לפני ההפגנה הגדולה השלישית ב-106.2fm