דה בנדה. (מימין) אורן ברזילי, תמיר מוסקט, איתמר ציגלר ותומר יוסף

תמיר מוסקט, אחד המפיקים הגדולים של השנים האחרונות וחבר בלהקת הבלקן ביט בוקס, הוא עמוד התווך שמחבר בין תומר יוסף, אורן ברזילי ואיתמר ציגלר. לפרויקט המשותף והחדש שלהם, שעשוי להחשב לסופרגרופ, קוראים "דֶה בּנדֶה", או "החבורה" עם מתרגמים את השם מיידיש. "זה היה הגיוני לגמרי שהחיבור בין ארבעתנו יקרה באיזשהו שלב. הרעיון היה מונח שם ורק חיכה שנקטוף אותו". מספר מוסקט. "החוט המקשר הוא בעצם המעורבות שלי בעבודה של כולם באופנים שונים; אם כמפיק, כיועץ או כחבר. אני חושב שאחד הדברים המיוחדים בפרויקט הזה הוא שכל אחד כאן מוציא איזשהו שד מהארון."

ואכן, מסתבר שיש לכל אחד משלושת הזמרים-יוצרים שבדה בנדה שדים שצריך להוציא ורצוי אף לחבק; אורן ברזילי, שהחלים ממחלה נוראית ושחרר בשנה שעברה את אלבום הסולו המצוין שלו Sorrow Demons Joy Blizzards, מעולם לא הופיע עם חומרים מתוכו יחד עם הרכב, אלא רק לבדו, אם בביתו הפרטי או על בימת סוזן דלל. "לבצע את השירים האישיים שלו פתאום עם הרכב של נגנים זה לגמרי חדש בשבילו. עד שהרעיון של דה בנדה עלה, הוא סרב לשתף אחרים ביצירה הפרטית שלו. אני חושב שמה שקרה בפרויקט הזה הוא שהאמון שלו באנשים המעורבים נתן לו את הביטחון לעשות את זה." מסביר מוסקט, שהפיק את אלבומו והיה איתו לכל אורך הדרך עד להחלמתו ושחרור האלבום.

איתמר ציגלר, שמתגורר בימים כתיקונם בניו יורק, מחזיק באמתחתו כבר שלושה אלבומי סולו, אך מעולם לא הופיע מול קהל עם שירים מתוכם. אלבומו האחרון והחדש, Memories of Now זכה ללא מעט מחמאות ואפילו השמעות ברדיו, אך בכל זאת איכשהו עדיין מעולם לא ראה במה. "איתמר הוא מוזיקאי פעיל כבר שנים רבות. ניגנתי איתו לא מעט, גם בבלקן ביט בוקס וגם באלבומים שלו. כמו אורן, גם איתמר לא היה מסכים לעשות כזה דבר לולא האמון שלו בחברים ובעבר המשותף שלנו."

איתמר ציגלר ואורן ברזילי, שניהם יוצרים מוזיקה מאוד אישית ואינטימית. איך בדיוק החבר המופרע שלך מהבלקן ביט בוקס, שידוע בתור חיה חסרת רסן על הבמה, הולך להתחבר לכל המלנכוליה הזו?

מוסקט: "בדיוק פה הטוויסט בנוכחות של תומר יוסף בפרויקט הזה. תומר סיים להקליט והולך להוציא בחודשים הקרובים תקליט סופר אינטימי ובעברית. זו הפעם הראשונה שהוא כותב על עצמו בכזו רמה אישית. הסיפורים שלו, היחסים שלו, ההיסטוריה שלו. הוא בנה את השירים עם גיטרה בלבד, דבר שמאוד לא אופייני לעשייה שלו, אך מאוד טבעי לו. אחד האתגרים הגדולים שלי בהפקת האלבום שלו הייתה לשמור על האינטימיות הזאת ולא לברוח אל אותם המחוזות המוכרים של תומר יוסף. השירים פשוט הגיעו ממקום חדש לגמרי."

ובכל זאת, מדובר בתומר יוסף, לא תצטרכו לקשור אותו לכסא שלא יקפוץ?

מוסקט: "לא לא, אתה תתפלא. יש צד עמוק בתומר שאנשים פחות מכירים. למרות שתומר באמת אומר שזאת הולכת להיות הפעם הראשונה בחייו שהוא יושב כל ההופעה."

אז איך בדיוק הולך לעבוד הקשר הסבוך הזה של כולכם על במה אחת?

מוסקט: "הרעיון פה הוא שכשמישהו משלושת האמנים האלו לוקח את קידמת הבמה, זה לא שהשאר נוטשים ונותנים לו לעשות את שלו, אלא כולם מנגנים כל הזמן עם כולם. כולם ישירו עם כולם ויתמכו בחומרים של האחרים. כולנו די פרפקציוניסטים ולכן זה הולך להיות מאוד מוכן ומובנה. אנחנו נבלה עד ההופעה הראשונה וגם אחריה בחזרות ובעבודה על ההופעה. קונספטואלית אנחנו כבר עובדים על זה כמה חודשים. ולא, אנחנו לא בקטע של ג'ימג'ומים."

האם הגרסאות של השירים הולכות לדבוק בגרסאות המוקלטות של כל אחד מהזמרים בפרויקט, או ששיתוף הפעולה ביניכם ישנה את הביצועים המקוריים?

מוסקט: "בעיקרון גם וגם, אך מאחר ואני מכיר את הנפשות הפועלות, וזה לא חיילים, אלא אנשים עם סטייטמנט מאוד גבוה וברור, אני בטוח שייצא לנו משהו שונה מהתקליט. אין לנו עניין בלבצע סימולציה של התקליט אחד לאחד. עצם העובדה שבן אדם כמו איתמר, שמעבר להיותו אמן יוצר, הוא גם בסיסט בחסד ומוזיקאי מדהים, שינגן עם האחרים את השירים שלהם ולהיפך, כבר יהיה חייב לתת לביצועים ניחוח חדש. כל אחד משלושת האמנים האלו יבצע חומרים שברובם לא נחשפו עדיין לקהל. המטרה בעתיד היא גם להרחיב את זה עם אמנים אחרים."

כלומר, ארבעתכם תישארו הגרעין ובנוסף תארחו אמנים נוספים

מוסקט: "בדיוק, אנחנו נהיה הגרעין המחשבתי. יכול להיות שגם נשלב אפילו מיצגים של אמנות פלסטית בהמשך. כל הרעיון הוא לחשוף גם אמנים לא מוכרים וגם כאלה שכן מוכרים אבל תמיד באיזושהי קונסטלציה חדשה. אנחנו לא מעוניינים מהאמנים שמרכיבים את דה בנדה עכשיו וגם מאלו שנארח בעתיד, שישירו את הציפור המוכרת שלהם. הפלטפורמה הזו במהותה היא כזו שלוקחת סיכונים והולכת איתם למקומות חדשים."

אז יש שלושה זמרים יוצרים על הבמה ועוד אחד שלא שר והוא אתה. האם גם אתה מביא משהו אישי משלך למופע, או שאתה בתפקיד הדבק של החבורה?

מוסקט: "אני מתופף, זה הכלי שלי וזה מה שהכי טבעי לי. עם הבלקן ביט בוקס אני מתעסק המון באלקטרוניקה ומחשבים על הבמה, אבל בפרויקט הזה לא הולך להיות שום דבר אלקטרוני, כך שגם אני חוזר לדבר שהכי קרוב אלי וזו מערכת התופים. מבחינתי וגם מבחינת החברים, אני מהווה סוג של חוט מקשר בקריירות של שלושתם. אני לא זמר ומעולם לא רציתי להיות. הקול שלי בא בעיקר מהאסתטיקה והטיפוח של אותם אמנים שאני מאמין בהם, מהרצון שלי להוציא את החלומות שלהם. אני הפסיכולוג האמנותי של החבורה."

הכתבה התפרסמה לראשונה כאן (עמוד 128)