ערב יום הזיכרון בקיץ האחרון של שפיות זמנית
בתור ילד קטן, תמיד נראה היה לי שהקיץ האחרון של שפיות זמנית הוא לא כמו כל אותם שירי יום הזיכרון של המבוגרים. ממש לא. לי הוא הרגיש כמו מסתנן מתוך "תרבות הרוק" שלא נוגעת לרוב קהל ההורים בטקס. השיר הזה, שנכתב על ידי ילד בן 15, עדיין שופך אותי. יש משהו בעיניים שלה. משהו שאין בלתת את הנשמה ואת הלב לתת כשאתה אוהב.
אני אפילו לא בטוח שהקיץ האחרון נכתב בהקשר לאיזה חבר שנפל, אבל אצלי השיר נצרב בזיכרון ונקשר אסוציאטיבית עם הפעם הראשונה שחזיתי באבא שלי בוכה (והוא אלג'יראי קשוח אל תראו אותו ככה). זה היה במגרש הכדורסל של היסודי, הרבה אחרי הצפירה וקצת לפני שהתחלתי להשתעמם מהנאומים. השיר הזה עדיין עוזר לי להרגיש את הכוח שיש ליום הזה על ישראל (אבא שלי).

אולי הוידאו הכי קשה ביוטיוב
אברם והלהקה חוזרים עם שלג בכיסים
חצי מתרבות שלנו חרדקור
להבדיל מהשיר האלמותי הזה, "שיר יום הזיכרון האהוב עלי" הוא "מה יהיה בסופינו":
המילים ההיסטריות-משהו של לאה גולדברג עם לחן מנחם מנחם.
וזה שלי:
יודעים מה? זה רעיון טוב. כל מי שבא לו לחלוק איתנו את פייבוריט הזיכרון שלו מוזמן לזרוק כאן לינק אליו.
לא שיר זיכרון, אבל נזכרתי בו מחדש במהלך העריכות האינסופיות ליום הזיכרון.
יצא באלבום "סימנים" משיריו של מירון ח. איזקסון. בנאי בגדולתו.
זה:
כתבה של אור ברנע על מקס גת מור שהוציא שיר יחד עם עמיר לב ממש עכשיו (הילד שכתב את השיר):
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3860395,00.html
אסוציאציות נוספות מהקיץ האחרון של שפיות זמנית: קני ג'י, סופט רוק, ולהקות של להיט אחד (שאיתן יש לי פחות בעיה מהשניים הראשונים)
כרגע, הערב, עכשיו, זה שלי. וחיכיתי הערב לביצוע של רות דולורס וייס לשיר הזה בערב הזכרון בצוותא, אבל רות הייתה חולה, וכך נמנע מאיתנו רגע ראשוני ומצמרר.
והנה ניסיון נוסף ללינקוק:
הנה הרשימה המלאה שלי ליום הזה:
http://www.hamagber.co.il/2010/04/yom-hazikaron.html
זה שלי:
בגיל 10 זה גרם לי להרגיש כחלק מהקולקטיב הלאומי – קורבן תמידי של מציאות מלחמתית. הייתי מדמיין את עצמי כחלל צה"ל שומע "תינוק מיילל ובוכה עם הרוח", זה הרגיש לי מאוד רומנטי. היום קצת קשה לי יותר להתחבר לקורבנות הזאת שבשיר. אני יותר מרגיש ש"מי אשר כבה נרו ובעפר נטמן, בכי מר לא יעירו, לא ישיבו לכאן."
[...] משינה ורוקפור. כל השירים תמימים יחסית מבחינת תוכן, אפילו הקיץ האחרון – שיר אבל דכאוני אבל עם תמימות של ג…, מה שכנראה הפך אותו ללהיט כזה גדול. למה ליבך כמו קרח [...]