- הרשם: פוסטים | תגובות
מה אמרת מה אמרת
- עידו שחם: האזנתי, תוכנית מעולה, מאוד נהניתי! מזל טוב דיוויד, והסינטים של ג’ון פוקסס ממש לעניין.
- חושב בקול רם: ענק. בא לי להתלהב שאני הולך לראות את רוב הלהקות האלה לייב עוד פחות מחודשיים, אבל לא אעשה את זה
- t: nice one
- איתי: כולנו כך
- איתי: לא מדובר פה על האלבום הרביעי שלו?
- חן מוסיקה לאירועים: מוסיקה מיוחדת במינה ונעימה לאוזן, אהבתי את התוכנית, משהו מקורי שלא שומעים כל יום תודה רבה..
- Aviran: יש כל מיני חידושים לשירי ילדים ששיכורים תמיד אוהבים ושרים כשהיו בני 10, אולי כדאי לנסות כמה.
הופעות שחאראם לפספס
טוויץ' טוויץ'
רצים במערכת
הבלוגיאדה:
- 15% חירשות
- 4Crying Out Loud
- Bleeding Panda
- Going Out
- Growing Backwards
- I'm Young Money
- Mushon
- One life at a time, please
- Small Town Romance
- The Gospel According to Whom
- אמא שלי
- עונג שבת
- עושים הסטוריה!
- קסטה
- קפה גיברלטר
- רדיו פרימיום
- תפו"ד
- לונדון קולינג
- טאפאס וטאפאס
- חסר תרבות
- חיים של אחרים
- המאזין
- המגבר
- הקצה
- החדר האלקטרוני שלי
קריאה אקראית
הגוף של בטי: "I see her every morning
And watch her fingers forming
Shapes that are as graceful
As a baby's face..."
ראיון עם יוקימי נגאנו מלהקת ליטל דרגון ו-2 כרטיסים חינם להופעה: מקור שמה של הלהקה בכינוי שבו משתמשים חבריה על מנת לתאר את התנהגותה של נגאנו, כאשר זו נתקלת במחסום יצירתי ומתחי...
אין זמן למזמז - ראיון עם ישי קיצ'לס: שיריו צומחים מתוך מאבקי הכוח התמידיים, שמתחוללים בין דחפיה של החיה לבין מחשבתה הנאורה. ישנם אלמנטים של חוכמה א...
חלומי נמסר אל כוח הכבידה / ראיון עם יאפים עם ג'יפים: את יאפים עם ג'יפים פגשתי פנים אל פנים לקראת צאת אלבומם החדש והשלישי - 'קיץ של עור נמר'. אלבום שהוא כולו מלאכת ...
ראיון עם כריס בארון מהספין דוקטורז + זוג כרטיסים להופעה: תנו האזנה בנגן שלמטה מתחת לראיון ואתם עלולים להיות מופתעים לטובה. האזנתם? בא לכם טוב? זרקו לי רמז על כך למטה ב...
הרשם לרדיו אור בזויות

אצלי בראש דווקא נורא רועש.
ולי בכלל העין הזו הזכירה לי את הבחור פה:
http://tabularasa.blogli.co.il/archives/123
זכרונות נעימים מטשרניחובסקי
נועה – אני לא בטוח מה עדיף.
שמוליק – לא פעם תפס את עיניי הקעקוע של the eye in the sky על גופים של כל מיני ברנשים/ות. כשהייתי ילד חשבתי שהתקליט של אלן פרסונס הוא המקור לסמל אבל הוא לא. זהו ציור מיצרי עתיק או משהו בסגנון הירוגליף שכזה. אמור להעניק הגנה..
יוד (aka אמא) – יש לך עדיין את התמונה מפעם, זו שאני מחזיק בה את האלבום אחרי ששכפלתי אותו עם חיוך מלתעות (ריבועים בשיניים)? זו היתה הפעם הראשונה שצרבתי מדיסק לדיסק, הדפסתי עטיפה, גזרתי והשחלתי… ואם אני לא טועה, את גם שם, עם הסלמנדרה על ראשך המגולח.