אור בזויות

עבר כבר שבוע וחצי מאז אבל עדיף מאוחר… זה היה שבוע מלא הופעות ומסיבות. איכשהו למזלי, כל ארבעת האירועים אליהם יצאתי היו מוצלחים במיוחד, ואני מחשיב כל הופעה של יו לה טנגו כאירוע נפרד, אם הייתם בשתיהן אתם בטח מבינים למה. ואם לא, הסבר בהמשך הפוסט. זהו סיכום השבוע שעבר עלי, שבוע שהתחיל במסיבה מפלצתית של 2Many Dj's באומן 17, המשיך להופעה שכונתית במיוחד של בוגי בלאגן בבארבי והסתיים (השבוע) בשתי הופעות מעולות ושונות בתכלית אחת מהשנייה של יו לה טנגו.

18/03 פיצוצים עם ערק – טו מני דיג'ייז

ביעבוע זו מילה בתל אביבית? כי אם כן אז נראה לי שאני סוף סוף מתחיל להבין אותה. הייתה התרגשות רצינית של לפני מסיבה, מין כזה בילד-אפ שמועד לפורענות האכזבה. בייחוד אחרי שכולם ביאסו אותי איך שאמרתי להם שהמסיבה תתקיים באומן 17. לא יצא לי להיות שם לפני, גם לא בגראנדמסטר פלאש (מעפן שכמותי). יש לאנשים אנטי רציני למקום הזה אבל דווקא איך שנכנסנו לשם קיבלתי וייבים ממש טובים – של חוץ לארץ. אולי בגלל מימדי המועדון שיחסית גדול יותר מכל מקום אחר שאני רגיל אליו בישראל, אולי בגלל שפגשתי שם את אחי שלא ראיתי זמן רב ובכלל מתגורר בניו יורק. לא יודע. היו וייבים טובים. נכון שהיה קצת מעיק לחכות שסולווקס יעלו כבר לתת את הסט שלהם – השעה הייתה אחרי שתיים ורבע והם עדיין לא על העמדה אך כשהם לבסוף עלו, זה הרגיש כמו בעיטה בפופ. האחים הבלגים הרביצו שם אלקטרו-מאש-אפ רצחני עם הרבה נגיעות של סליז ואפילו שילבו בסט שלהם את השיר "לשמוח ולרקוד" של האחיות יוספי… לא ממש בחירה פוליטית או מתחנפת לקהל הישראלי הרי אפשר להמיר את השיר הזה לכל שפה אחרת אם רוצים והוא עדיין יתפוס.. לשמוח, לרקוד. היה ענק.

19/03 כל הקהל על הבמה – בוגי בלאגן

אני מת על בוגי בלאגן ואם זו לא הפעם הראשונה שלכם כאן באור בזויות, אז אתם בטח יודעים את זה כבר. הגעתי לדי הרבה הופעות שלהם עד היום, ויצא שאיכשהו בשנתיים האחרונות נוצר ביני לבין הלהקה קשר אישי. ב-2007, הדרדרתי למצב של דיכאון קליני ממושך (ועד כאן הפירוט בנושא זה) – הדבר כנראה ניכר עד למסכיהם של הבלאגניסטים, ששוכנים אי שם רחוק בגולה שבצרפת. אני מניח כך כי במהלך איזה משחק ליגת אלופות בסלון דירת השותפים בה גרתי אז צילצל אצלי לפתע הנייד, על הקו היה גברי מפאריז… (הצמד בוגי בלאגן קוראים לעצמם עזרי וגברי). הוא התקשר לשאול לשלומי ככה פתאום, משומקום. העיניינים התגלגלו ועם הזמן גילינו שכולנו יהודים אלג'יראים – כן, אני לגמרי בקטע העדתי, עדיין. בעיקר כי זה מצחיק אותי וחוץ מזה באמת שאין המון אלג'יראים בארץ אז זה מין קטע לגלות את זה.

משהגענו, חשכו עיני למראה חלל הבארבי המעוצב לדייטים שנועדו לכשלון, עם שולחנות ואווירה כללית שמרמזת על ערב שעומד להיות חלש עבור אלו מאיתנו שלא באו לעשות דאווין על מישהי עם איזו פלטת טוגאנים. למזל כולנו, כולל זו שלא התרגשה מהפסטלים, החששות האלו התפוגגו כבר בחמש דקות הראשונות. קהל גדול יחסית מילא את כל קידמת הבמה בשמחת רוק אנד רול אמיתית וצעירה. הליצנים מהלהקה זרמו עם הבלאגן שנגרם בקהל ע"י חבורה היפראקטיבית, שנראתה כאילו יצאה לאפטר ועוד רגע צריכה לשוב לבסיס. הערב נגמר באטרף של בלוז-רוק-בואו נעשה צחוקים כשחצי מהקהל בכלל נמצא על הבמה, וגם על המיקרופונים. אפילו הפרחה מהדייט עם ההוא (שכבר ממזמן שיכור על הבמה) רקדה בסוף כאילו היא לפחות בחתונה. בקהל צצו רקדניות בטן ספונטניות חוץ מהאחת שבאה מראש כדי לעשות שמח. צעקות לולולולולו מזרחיות, ידיים מורמות באויר. היה מוצלח מעבר לכל ציפיותיי. וכמעט שכחתי, זאב נחמה עשה איתם ביצוע חשמל לציפור מדבר + ב.מ.וו שחורה של אתניקס. היה כיף בטירוף, ההופעה נמשכה כמעט שעתיים וחצי! הלהקה נגנה את כל הרפרטואר שלה מההתחלה (הם בדרך לאלבום שני) כשראתה שאף אחד לא בעיניין של להפסיק לרקוד. היה אדיר.

יש המשך »

שעתיים של רוקבילי, שוגייז, פאנק, אינדי, אלקטרו, צרפתיזם, וישראלי
התוכנית משודרת בימי שני בין השעות 20:00 ל-22:00 בערב, ברדיו הבינתחומי 106.4fm

רדיו אור בזויות 27 (שודרה ב-22/03)

פלייליסט שעה ראשונה:

Screamin' Jay Hawkins

1. Screamin' Jay Hawkins – Frenzy
2. The Cramps – Human Fly
3. Alan Vega / Alex Chilton / Ben Vaughn – Freedom
4. Elvis Presley – (Let Me Be Your) Teddy Bear
5. The Residents – Honey Bear
6. Gonjasufi – SuzieQ
7. The Stooges – I Wanna Be Your Dog
8. Big Star – Thirteen
9. Teenage Fanclub – The Concept
10. Galaxie 500 – Decomposing Trees
11. Titus Andronicus – A Pot In Which To Piss
12. Titus Andronicus – Titus Andronicus Forever
13. mewithoutyou – Torches Together
14. Rajaton – Lady Madonna
15. Ananda Shankar – Light My Fire

פלייליסט שעה שנייה:

יש המשך »

ג'פרי לואיס מגיע לירושלים-חיפה-תל אביב וזה יקרה ב-23-24-25 במאי במועדונים: אוגנדה, המרתף 10 ובסוף בלבונטין 7 בת"א! שלוש הופעות, יעני אן יזראלי מיני-טור… לואיס הוא אחד מהכותבים היותר מוצלחים שצמחו מסצינת האנטי פולק הניו-יורקית. בנוסף לכתיבה המהוללת שלו בפי רבים וטובים, האיש ניחן גם בידיי אמן והוא מצייר ממש טוב. שני הכשרונות האלו שלו יחד עם העובדה שלואיס הוא יצור אורבני באים לידי ביטוי מירבי כשהוא שר ומלווה את עצמו בציורי קומיקס. הכנתי פלייליסט של שישה קטעי וידאו מובחרים לשם הדגמה והדלקה:

-

הפעם הראשונה שנתפסתי על הווירדו המוכשר הזה  הייתה כששמעתי את – The Last Time I Did Acid I Went Insane. כשמו כן הוא, זה שיר שמדבר על חוויה כימית-רוחנית, כפי ששירים רבים הטיבו לתאר לפניו, אך ממש לא ככה! – ג'פרי לואיס מצחיק רצח. הוא נוטה לכנות-יתר (אין דבר כזה) אשר מובילה את המאזין למצבים אבסורדיים, מצחיקים ועמוקים להחריד. הנה לדוגמא, קטע קצר ומשעשע באופן מטריד מתוך הפעם האחרונה  (נכון לתקופת כתיבת השיר…) שלואיס עשה אסיד:

יש המשך »

כדי להגדיל, ליחצו על "fullscreen" ואז על כפתור הפלוס שבתחתית הכתבה

הכתבה פורסמה לראשונה במגזין טיים אאוט, ב-18 במרץ.

?Why חוזרים לארץ להופעה נוספת והפעם הם מגיעים לכאן יחד עם FOG (אנדרו ברודר שותפו, של יוני וולף ל- Hymie's Basement) ו- ג'וסייה וולף שהוא המתופף של ?Why, אחיו הגדול של יוני, ומוזיקאי מוערך בפני עצמו שהוציא לא מזמן אלבום בכורה. זה עומד לקרות ב-29 באפריל במועדון הבארבי.

בקושי שנה חלפה לה מאז ההופעה הקודמת שלהם כאן ומאז אני מחכה בסבלנות. לא כי אני כזה סבלני אלא כי ידעתי כל הזמן שזה חייב לקרות, שיש למה לחכות – היה לי ברור שהם יחזרו אלינו (גם לפני שגילו לי). בשנה שעברה, הייתה בבארבי מין הרגשה כזו של אחדות אמיתית בין הקהל – לקהל – לחברים שלו שעל הבמה בדרך לעוד הדרן. אני כבר לא זוכר כמה פעמים הם עזבו את הבמה רק כדי לחזור אליה שוב ושוב. ?Why עשו כאן חיים וכמו אז, גם הביקור שלהם כאן השנה יחתום את סיבוב ההופעות העולמי של הלהקה.

הדקלום הווירטואוזי-yet-גמלוני של יוני וולף, תוך שהוא עם יד אחת מתופף ועם היד השנייה על הקלידים והמילים הו המילים… הכנות שלו עלולה להרוג (דיבורים על סקס רנדומלי, אוננות כפייתית והשלמה מול המראה). הבנאדם הוא סוג של וודי אלן שצמח מתוך עולם של היפ הופ אבסטרקטי.

המוזיקה השתנתה כמעט בלי היכר מאז התקופה המוקדמת שלו עם שותפיו Dose One ו- Odd Nosdam מ-cLOUDDEAD, שהייתה ברובה אלקטרונית עם ביטים אפלים והמון מלמולים. "החומר המוקדם" שלו היה מעולה אך מעורפל מדי לטעמם של חובבי רוק רבים. אמנם, האיש השתתף באינספור פרוייקטי-צד והרכבים כאלה ואחרים, אך באף אחד מהם השירה המיוחדת שלו עדיין לא תפסה דומיננטיות של ממש כמו בהרכב – ?Why. היצירה עברה מעין תהליך של הבשלה מבפנים. כיום המילים תופסות תפקיד מרכזי מאוד במוזיקה, אך בכל זאת צורת הביטוי והכתיבה נשארות מופשטות כמעט מצוירות.

האם ניסיתם לעצור לרגע ולחשוב מה יכולה להיות משמעות שמו של האלבום האחרון של ?Why הרי קוראים לו Eskimo Snow. אני סבור שהתשובה תלויה באיזו שפה נשאלת השאלה. אמרתי לכם שהיוני הזה חושב מופשט – לאסקימואים יש מיליון וקצת מילים שונות שמתארות שלג… אלו אינן מילים נרדפות, אלא שלכל אחת משמעות שונה עבור אדם החי את כל חייו בסביבה מושלגת. זה עיניין של דקויות הבחנה ותפיסה של מציאות סובייקטיבית. ואם כבר אנחנו מתעסקים בבלשנות, קבלו העשרה בשפת האינואיט של האסקימואים (למקרה שתיתקעו בקוטב הצפוני עם מצוקה קשה לשלג רך):

• aput – 'שלג באופן כללי'
• sikko – 'קרח'
• pukak – 'שלג כמו קרח'
• tingenek – 'קרח עירום'
• tipvigut – 'שלג נודד'
• mangokpok – 'שלג מימי'
• massalerauvok – 'שלג מלא במים'
• massak – 'שלג רך'
• mauja – 'שלג רך ועמוק'
• akkilokipok – 'שלג רך לאללה'

אצל האסקימואים כמו אצל כל שאר בני האדם, לא משנה באיזה סוג של שלג מדובר – הוא תמיד קר. וכמו כן, בכל המשמעויות האפשריות שגלומות באלבום Eskimo Snow – הוא תמיד עצוב ואכול בדידות – איך שלא קוראים אותו. זהו אלבום פוסט פרידה מחברה, מאהבה. אם אתם רוצים "להבין" את כל המשמעויות הגלומות בשלג האסקימואי של ?Why עדיף שתוותרו מראש. אבל אם אתם מוכנים בכל זאת לנסות ולהרגיש, שימו אותו על האוזניים מספיק זמן עד שהן נעשות כחולות, אחרי שהן יפשירו מבפנים אתם כבר תרגישו את הדמעות חונקות. מומלץ בחום.

Avram & The Band

Why? – Into The Shadows Of My Embrace
 

Why? – This Blackest Purse
 

Why? – One Rose
 

Josiah Wolf – The Trailer And The Truck
 

Fog – What-a-day Day
 

• מסתבר ש-Avram הוא שמו האמצעי של יוני וולף. באחת ההופעות הגיח מהקהל איזה בחורצ'יק והעניק ליוני את החולצה. אם תהיתם למה אברם? – משפחת וולף היא יהודית משיחית.
• לצפייה בהופעה הראשונה בוידאו באיכות מעולה (הבלוגיה ע"פ שמוליק כץ)
• גיאחה והנרנג'אים מחלקים לכם זוג כרטיסים חינם להופעה

כדי להגדיל, ליחצו על כפתור הפלוס שבתחתית הכתבה או על ה-full screen

הכתבה פורסמה לראשונה ב-18 במרץ, במגזין טיים אאוט.

עוד על בוגי בלאגן:

• ראיון שעשיתי עם עזרי וגברי לפני כשנתיים
• סיכוי לזכות בכרטיס זוגי (מאקו)
• myspace
• facbook

תוכנית 26 (שודרה ב-15/03)

התוכנית משודרת בימי שני בשעה 20:00 ברדיו הבינתחומי 106.4fm

שעה ראשונה:

1. Boogie Balagan – Dalida Blooz
2. Mr Mostash – Ayatt
3. Jimi Hendrix – Lullaby for the Summer
4. The Besnard Lakes – Albatross
5. Gonjasufi – She Gone
6. Gonjasufi – Holidays
7. Portugal. The Man – The Dead Dog
8. Caribou – Found Out
9. Tunng – It Breaks
10. Mark Lanegan – Man In The Long Black Coat
11. Beck – Greyafro (Featuring Wilco, Jamie Lidell & Feist)
12. אף אחד לא מזיל דמעה – שמוליק צ'יזיק
13. שיר הזרוק – פיטר רוט

שעה שנייה:

יש המשך »

בוגי בלאגן מגיעים מפאריז לשתי הופעות, אחת בשישי הקרוב (19/03) בבארבי תל אביב, ולמחרת בבית אביחי בירושלים. כבר הייתי בכמה וכמה הופעות שלהם ולכן אני מרשה לעצמי להצהיר בפה מלא: אל תצאו מפגרים כמו ההוא ששר לעצמו כאן – תגיעו בזמן. חאראם לפספס. גם זאב נחמה יבוא והוא יודע הכי טוב

יש המשך »