אור בזויות

(שודרה ב- 22/02)

1. Marlena Shaw – California Soul [Diplo, Mad DeCent Remix]
2. Ananda Shankar – Dancing Drums (תיקון טעות: לא בן דוד אלא אחיין של ראבי שנקר)
3. The Cherokees – Uprising
4. John Mayall & the Bluesbreakers – I'm Your Witchdoctor
5. Andre Williams – The monkey speaks his mind!
6. Otis Redding – Fa-Fa-Fa-Fa-Fa (Sad Song)
7. Sly & The Family Stone – M'lady
8. Ray Charles – Mess Around
9. Lack Of Afro – The Outsider
10. The Bucketheads – Bomb! (These Sounds Fall into My Mind)
11. Piero Piccioni – Psychedelic Mood
12. Morphine – Candy
13. Gun – Word Up
14. Etta James & Harvey Fuqua – If I Can't Have You
15. Diamanda Gallas & John Paul Jones – The Dark End of the Street
16. Nina Simone – Mr Bojangles
17. ?

יש המשך »

נרנג'ה סגרה תאריך נוסף עם יו לה טנגו! הלהקה תופיע בבארבי גם ב-22 וגם ב-23 במרץ.

קליפ יפיפה ואחרון בסדרה של ארבעה קליפים בביומו של John McSwain לשירים מ- Popular Songs

קליפ דוחה ומשפריץ, השני מתוך רביעיית הקליפים של John McSwain

תוכנית מספר 21 (שודרה ב- 17/02)

1. רותם אור – This is What You All Came For
2. רותם אור – Alcohol (Gon Ben Ari Re-interprertation)
3. Memory Tapes – Green Knight
4. Kid Loco – Confession (Parov Stelar Remix)
5. Kevin Blechdom – Lazy
6. Faun Fables – Eternal
7. Timber Timbre – We'll Find Out
8. Brown Bird – Severed Soul
9. The Black Heart Procession – The Letter
10. 16 Horsepower – Splinters
11. Tarantula AD – Who Took Berlin Pt. 1
12. Mastodon – Joseph Merrick
13. Espers – Meadow
14. ?

לפני כחודש, גיל סקוט-הרון שבר שתיקה עם אלבום חדש שנקרא, בסרקסטיות שכל כך מאפיינת אותו -  I'm New Here. יותר מ-14 שנים חלפו מאז הוציא את אלבום הסטודיו האחרון שלו. האלבום החדש הוא ללא ספק הטוב ביותר מבין כל מה ששיחרר בשלושים שנה האחרונות. מדובר באלבום קצרצר, כולה 27 דקות אך עם זאת הוא גם אינטנסיבי, אין רגע מת אחד לכל אורכו. עם השנים קולו של הרון הפך לכל כך קשה ומחוספס שאפשר ללטש איתו יהלומים וזה בדיוק מה שהוא עושה כאן לשירים. אלבום מבריק.

גיל סקוט-הרון הוא אחד הדוברים החריפים ביותר שפלטה תרבות הרחוב האמריקאית של המאה העשרים. הוא עלה לגדולתו בתחילת שנות השבעים עם השיר The Revolution Will Not Be Televised שיצא באלבום Pieces Of A Man. באותו טראק אלמותי, היטיב הרון לתאר את המציאות התקשורתית-פוליטית-קפיטליסטית של אותם ימים באמצעות דיבור כמעט ראפ (שעדיין לא נולד נכון לאז), ושימוש מבריק בסמלים שלקוחים מתוך תרבות הצריכה והפרסומות האמריקאיות של התקופה.

The Revolution Will Not Be Televised (1971)
 

באלבום החדש לא תשמעו מחאה ובטח שלא הטחות אשמה. להיפך, החדש של הרון הוא אינטימי להחריד. בניגוד לרוב עבודותיו עד כה, באלבום החדש מדבר המשורר על עצמו. בשיר הפתיחה, מדבר הרון על תקופת ילדותו בבית סבתו אי שם הרחק דרומה מהעיר הגדולה, הוא מספר שם על דמותה ואהבתו הגדולה אליה, על פטירתה בעודו בן 13 ועל חרדת הנטישה. הקטע הזה מגיע בדקלום ספוקן וורד, על רקע של ביטים אפלוליים וסמפל שלקוח משיר של קניה ווסט. הוצאת הקלידים מהקשרם המקורי היא לכשעצמה מעשה אמנות של מפיק האלבום, מנהל חברת התקליטים, XL - ריצ'ארד ראסל.

On Coming From A Broken Home Pt. 1 (2010)
 

הקטע השני בדיסק, Me & The Devil הוא חידוש, ראינטרפרטציה לשיר עתיק יומין ששייך לאגדת בלוז מיסטית בשם רוברט ג'ונסון (נווד כושי [!] עם גיטרה, שע"פ הסיפור מכר את נשמתו לשטן בתמורה ליכולות נגינה פנומנליות. האיש שבלעדיו לד זפלין לא היו לד זפלין).

באופן מאוד לא צפוי, שיר הנושא – I'm New Here, הוא ביצוע מחודש לשיר של ביל קלאהן המוכר יותר בכינויו – Smog מתוך האלבום המעולה שלו A River Ain't Too Much To Love מ-2005.

I'm New Here by Smog (original version 2005)
 

אי אפשר שלא לשים לב להקפדה האדוקה של ריצ'ארד ראסל על האותנטיות שבהפקת האלבום החדש של הרון. למרות השימוש בקטעים קיימים, עתיקים לצד חדשים, "הרוטס" של ג'יל סקוט-הרון נשמר והאמת אותה הוא מעביר באופן כה מצמרר נותרת ללא רבב.

לחצו לי על האף כדי לראות את עטיפת האלבום המלאה

תוכנית מספר 20 (שודרה ב- 15/02)

1. חצי – סדייל
2. פלטינה מחומשת – פרודוקס
3. סשנים בחדר – פרודוקס
4. אדולן – פישי הגדול
5. לא קולט אותו – פישי הגדול
6. Antipop Consortium – Born Electric
7. Brother Ali – The Preacher
8. Spank Rock – Rick Rubin (Modeselektor remix)
9. Spank Rock – Bump
10. Dizzee Rascal – Bonkers (Armand Van Helden remix)
11. MF Doom Feat. Apani B – Let Me Watch
12. Pressure Drop – My Friend
13. Pressure Drop – Freak Show
14. ?

תוכנית מספר 19 (שודרה ב- 10/02)

אינדי, אלקטרו, מאש-אפ.

1. Soulwax – Too Many DJ's
2. Soulwax – E Talking
3. 2 Many Dj's – The Blues Brothers OST – Peter Gunn Theme / Peaches – Fuck The Pain Away / Basement Jaxx – Where's Your Head At
4. 2 Many Dj's – Skee Lo – I Wish / Maurice Fulton Presents Stress, "My Gigolo" / The Breeders – Cannonball
5. Simian – One Dimension
6. Simian Mobile Disco – Sleep Deprivation
7. Data Rock – The Blog
8. Dominik Eulberg – Der Buchdrucker
9. Hot Chip – Take It In
10. Apollo 440 – Krupa
11. Mos Def & Massive Attack – I Against I
12. Massive Attack – Psyche ft. Martina Topley Bird (Van Rivers & The Subliminal Kid Remix)
13. Portishead – Deep Water
14. ?

הכתבה פורסמה לראשונה ב-11 בפברואר, במגזין טיים אאוט.
כדי להגדיל, ליחצו על כפתור הפלוס שבתחתית הכתבה או על ה-full screen

• לאתר הרשמי של אונילי
• למייספייס של אונילי
• אונילי עונה על "השאלון" של סיני גז

עצלן זו חיה להזדהות איתה, להפיל עליה את כל מה שלא בסדר בתפקוד היומיומי שלך בטענה שככה זה גם בטבע. מי לא אוהב עצלנים? הם חמודים, טיפשים מצחיקים ולא מזיקים. בדיוק ההיפך מסיד, העצלן ההיפראקטיבי ההוא מהסרט עידן הקרח. בתקופה שיצא הסרט הראשון, יצא לי גם במקרה לצפות בתוכנית תעודה קורעת על עצלנים (bbc earth אלא מה). איזה כיף היה למצוא קליפים מתוכה ביו טיוב.

קטע מתוך הסרט האדיר של הבי בי סי על העצלנים

אני אוהב חיות, אפילו עוד יותר מאז שאימצתי חתולה, דיויד שמה, כפרה עליה. כשעוד הייתה גורה, הייתי יוצא מהבית ומשאיר אותה עם כל הדיסקוגרפיה של הביטלס מתנגנת בחדר. בריפיט. חינוך זה חינוך. אך אם היא הייתה עצלן(ית) לא הייתי טורח בכלל להכיר לה את הביטלס. נראה לי שהייתי הולך יותר על שירים רגועים, חלומיים ועצלניים שכאלה. בחרתי שלושה קטעים להשמיע לעצלן אם אי פעם אחליט לאמץ אחד:

Brian Eno – Another Green World (1975)

לפני ארבע שנים יצאתי לטיול ביער על הר בצפון הודו, כשהאלבום Another Green World מתנגן לי באוזניות. המוזיקה התערבבה במראות האורגניים בצורות משתנות ומושלמות. שם זה קרה שהתאהבתי באלבום הזה. לעולם לא אשכח את אותו טיול, ולא, לא הייתי (יותר מדי) מסטול. איכשהו יצא שהתוודעתי ליוצר הבריטי המחונן בריאן אינו, דווקא אחרי שעזבתי את אנגליה והמשכתי לטיול בתת היבשת האסייתית. המוזיקה כל כך התאימה לנינוחות המזרחית שחוויתי שם. יופי שקשה לתאר במילים. פשוט תשמעו.

Cocteau Twins – Lazy Calm (1986)

אלבום אפלולי, אמביאנטי וקסום. למרות התדמית הגותית שדבקה בלהקת הקוקטאו טווינז הסקוטית, לי היא נשמעת דווקא כמו להקה שמתאימה לניו אייג' היפי לשמוע. אני אוהב את הניגוד. Lazy Calm הוא הקטע היפיפה וחסר המילים שפותח את Victorialand, אלבום הסטודיו הרביעי שלהם. השירים של הטווינז לרוב כתובים ומושרים בג'יבריש. העצלן הוא חצי חירש ולכן שירה מורכבת הינה משהו שיש להימנע ממנו במידה ואתה רוצה לחדור את האדישות ולעניין את החיה המטונפת הזאת.

Super Furry Animals – Chewing Chewing Gum (1999)

ואם כבר מדברים על נאו-היפים, הסופר פרי אנימלס היא אחת הלהקות האהובות עלי. לדעתי, גרילה הוא האלבום הכי מצחיק שהוציאו החיות הסופר שעירות. אם היה לי עצלן מחמד הייתי משמיע לו את השיר Chewing Chewing Gum הנחמד והמטופש עם המשפט הנצחי: Dont go chewing in bed / You might wake up with it stuck in your head. מת על וולשים, אינסטנט פייבוריט.

יש המשך »

תוכנית מספר 18 (שודרה ב- 08/02)

1. Timber Timbre – Demon Host
2. Timber Timbre – Until The Night Is Over
3. Kevin Ayers – Lady Rachel (single version)
4. Soft Machine – Save Yourself
5. Donovan – Season Of The Witch
6. Magnolia Electric Co – Heart Break At Ten Paces
7. Low – Laser Beam
8. Diane Cluck – Monte Carlo
9. Townes Van Zandt – Pancho And Lefty
10. Bonnie 'Prince' Billy & Matt Sweeney – I Gave You
11. The Residents – Neediness
12. Bei Bei & Shawn Lee – The Blue Grotto
13. Bei Bei & Shawn Lee – Make Me Stronger feat. Georgia Anne Muldrow
14. Caribou – Odessa
15. ?

Soulwax / 2 Many DJ's

באמת שאי אפשר לעמוד בקצב הדיג'יים הזה שפוקד את תל אביב בשנה האחרונה. הבלוק מפציץ עם ליין הלג'נדס שלו, הברזילי עדיין ממשיך לייבא את גרמניה לישראל, כמה מועדונים חדשים נפתחו לאחרונה ובאופן כללי, באמת שלא חסרות כאן מסיבות טובות. עכשיו אתם מוזמנים לסמן ביומנים עוד מסיבה שאסור לפספס: 2Many DJs יופיעו בתל אביב במועדון האומן 17 ב-18 במרץ. צפו לסט של עירבוביאדה מוזיקלית מבורכת. על היבוא המשובח אחראים האומן יחד עם קבוצת חרגול הפקות, שכבר הספיקה להנחית עלינו ענקים כגון ריצ'י הוטין (אבא טכנו) וגראנדמאסטר פלאש (אבא היפ הופ). כל הכבוד, אל תעצרו!

האחים דיויד וסטפאן דובאל התפרסמו לראשונה בתור להקת האינדי Soulwax, אך עם השנים שינו פאזה והפכו לאחד מהרכבי המאש-אפ הכי מעניינים בעולם. כן, הם יותר שווים מגירל טוק. עם כל אהבתי לאינדי, החבר'ה האלה עשו בשכל כאשר ערקו לכיוון רחבת הריקודים. לא שהם היו מעפנים בתור להקה, אפילו קניתי את האלבום שלהם -  Much Against Everyone's Advice והוא ממש לא רע, אך אין בכלל מה להשוות אותו עם ההשתוללות היצירתית שהם מפגינים בתור דיג'יים.

2Many DJ's מרתכים שירים, משנים להם מצבי צבירה תוך התעלמות מכוונת מגבולות סגנוניים, קטגוריות והפרדות של ז'אנרים. תרבות הבאסטארד-פופ (מאש-אפ שמערבב שירים באופן בלתי רשמי) חייבת לחבר'ה האלה המון. הכל יכול להתערבל אצלם, אין פרות קדושות, אין הפרדה בין בשר וחלב. הנה שלוש דוגמאות מתוך "As Heard on Radio Soulwax Pt. 2" – היחיד בסדרה שיצא באופן רשמי:

The Blues Brothers OST – Peter Gunn Theme + Peaches – Fuck The Pain Away + Basement Jaxx – Where's Your Head At
 

Beyonce – Charlie's Angels + Dolly Parton – 9 to 5 + Röyksopp – Eple
 

Skee Lo – I Wish + Maurice Fulton Presents Stress, "My Gigolo" + The Breeders – Cannonball
 

יש המשך »