אור בזויות

עזרי וגברי

Boogie Balagan הם עזרי וגברי. השמות המקוריים שלהם לא רלבנטיים. המוזיקה שלהם כן. מושפעים מלד זפלין, קרויים על שמות גיבורי הסרט חגיגה בסנוקר וחובבי חמורים מוצהרים. את השירים הם מבצעים בארבע שפות (אנגלית, עברית, ערבית וצרפתית) כך שהמוזיקה פורצת גבולות של מדינות וסגנונות מוזיקליים. הם משלבים רוק עם בלוז ומוזיקה ים תיכונית ועושים חאפלה חגיגית מכל באסה שגרתית. ואם כבר בחאפלה עסקינן מן הראוי שאשאל:

• איזה ערק אתם שותים שם בגולה?
  

"The balaganists drink "PASTIS" which is the southern French Arak. We mix it with naana syrup…tahanoog vé sh'arhoret.." (תענוג וסחרחורת)

המשך קריאה »

מארק לינקוס הידוע יותר בשם להקתו – ספרקלהורס, התאבד אתמול (06/03/2010). הפתעה? לא ממש. אבל כרוניקה של מוות ידוע מראש לא עושה את זה פחות עצוב. אהבתי אותו מאוד.

R.I.P. Mark Linkous - sparkle on you crazy horse

את ספרקלהורס זכיתי לראות בהופעה, בתקופה בה זה היה נראה כאילו הבנאדם עוד מתייצב איכשהו. זה היה באנגליה, 2001. הוא עלה לבמה עם כובע מצחייה שהסתיר את עיניו ואחרי שיתוף פעולה קצר ויפה עם גרנדדי, הוא פשוט עמד שם ופירק לקהל את הלב עם שירים מתוך It's A Wonderful Life שיצא באותה השנה.

השעה הראשונה של רדיו אור בזויות מוקדשת לכבודו.

תוכנית 25 (שודרה ב-08/03)

שעה ראשונה:

1. Sparklehorse – Painbirds
2. Sparklehorse – It's A Wonderful Life
3. Sparklehorse Feat. PJ Harvey – Piano Fire
4. Why? – One Rose
5. Grandaddy – Jed's Other Poem (Beautiful Ground)
6. Vic Chesnutt – Flirted with You All My Life
7. Built To Spill – I Would Hurt A Fly
8. Isis – Hall Of The Dead
9. Archive – Goodbye
10. Jens Lekman – Jens Lekman's Farewell Song To Rocky Dennis
11. Jason Lytle – Everytime I'm With You
12. Grant Lee Buffalo – Wish You Well

המשך קריאה »

רדיו אור בזויות עוברת מחצות הלילה לפריים טיים! (של הטלביזיה…). התוכנית תשודר אחת לשבוע שעתיים רצוף, בכל יום שני ב-20:00, ברדיו הבינתחומי 106.4fm. התוכנית בעיקרה סובבת סביב מוזיקה אלטרנטיבית אך אני שומר לעצמי את החופש לתקוע פה ושם יציאות שלא במקום. עכשיו שעברתי לשעתיים רצוף אשתדל לתת יותר ייצוג לדברים חדשים שיוצאים וכמו כן לשפוך קצת יותר אור על הזווית הישראלית.

תוכנית 24 (שודרה ב-20:00, 01/03)

(לפלייליסט לחץ המשך על קריאה)

המשך קריאה »

הכתבה פורסמה לראשונה ב-04 במרץ, במגזין טיים אאוט.
כדי להגדיל, ליחצו על כפתור הפלוס שבתחתית הכתבה או על ה-full screen

• וואלה תרבות – האזנה לשיר "לורן", הסינגל הראשון מתוך האלבום החדש של פיטר רוט

חברי הטוב, מתי ברסקי, האזין בפעם המיליון ל-Hey של הפיקסיז וכנראה התחיל לחשוב בעברית על אלוהים…

ה' / מתי ברסקי

ה'
ניסיתי להתקרב אליך
…
ה' – זה בטח השטן שבינינו
או הספקות שבראשי
הספקות בלבי
הספקות בתשובתי
אבל ה' – האם
אתה
שם
בלעדיך, אני חסר ערך וקיום
אני כבול
לאות על ידיי
לטוטפות בין עיניי
אני כבול

  המשך קריאה »

עדכוני ה-RSS של אור בזויות עברו לכתובת חדשה! לחצו כאן כדי להירשם.

לכל אלו מכם שכבר מתעדכנים בכל מה שמתרחש באור בזויות באמצעות ה-RSS פיד הישן – תבורכו, אני אוהב אותכם אך רצוי בכל זאת, שתרשמו מחדש בגלל שתוך חודש ההפנייה האוטומטית מהפיד הישן תיפסק. אם, חס וחלילה, עדיין לא נרשמתם לעדכונים האוטומטיים – זה זמן טוב להתחיל

סרט תעודה מעולה של ה-BBC על גיל סקוט הרון. אחרי כמה האזנות לאלבום החדש שלו, שהוא מעין אוטוביוגרפיה מצמררת, חזרה אלי הסקרנות לחקור שוב את האישיות הדגולה הזאת. הסרט בהחלט מסביר וממחיש את הסיבות לכך שרוכשים לאיש הזה כל כך הרבה כבוד. בין המרספקטים: צ'אק די ומוס דף שמסבירים למה דבק בגיל הכינוי – "הסנדק של הראפ". אם יש משהו אחד שגיל סקוט-הרון הוא המאסטר בו, כנראה זה היכולת שלו לדחוס לתוך משפט אחד כל כך הרבה סמלים ורעיונות מ"עולמות" שונים לכדי מסר חדש, חריף ונקי מחארטות.

הסרט נקרא The Revolution Will Not Be Televised (איך לא?). 2006. 60 דקות

(שודרה ב- 24/02)

1. Diamanda Galas & John Paul Jones – The Dark End Of The Street (James Carr)
2. Beck – Sunday Morning (Velvet Underground)
3. Nick Cave & The Bad Seeds – Hey Joe (The Leaves / Jimi Hendrix)
4. Johnny Cash – I Hung My Head (Sting)
5. Hayseed Dixie – Ace Of Spades (Motorhead)
6. Devo – Satisfaction (The Rolling Stones / Otis Redding)
7. Bauhaus – Ziggy Stardust (David Bowie)
8. Peaches – Search & Destroy (The Stooges)
9. Scarlet Johanson & David Bowie – Falling Down (Tom Waits)
10. Yo La Tengo – Sweet Dreams (Eurythmics)
11. Hot Chip – Transmission (Joy Division)
12. Carter USM – Rent (Pet Shop Boys)
13. Smashing Pumpkins – Never Let Me Down Again (Depeche Mode)
14. Rewind – Blue Monday (New Order)
15. This Mortal Coil – Song To The Siren (Tim Buckley)
16. Gil Scott-Heron – I'm New Here (Smog)
17. ?

המשך קריאה »

(שודרה ב- 22/02)

1. Marlena Shaw – California Soul [Diplo, Mad DeCent Remix]
2. Ananda Shankar – Dancing Drums (תיקון טעות: לא בן דוד אלא אחיין של ראבי שנקר)
3. The Cherokees – Uprising
4. John Mayall & the Bluesbreakers – I'm Your Witchdoctor
5. Andre Williams – The monkey speaks his mind!
6. Otis Redding – Fa-Fa-Fa-Fa-Fa (Sad Song)
7. Sly & The Family Stone – M'lady
8. Ray Charles – Mess Around
9. Lack Of Afro – The Outsider
10. The Bucketheads – Bomb! (These Sounds Fall into My Mind)
11. Piero Piccioni – Psychedelic Mood
12. Morphine – Candy
13. Gun – Word Up
14. Etta James & Harvey Fuqua – If I Can't Have You
15. Diamanda Gallas & John Paul Jones – The Dark End of the Street
16. Nina Simone – Mr Bojangles
17. ?

המשך קריאה »

נרנג'ה סגרה תאריך נוסף עם יו לה טנגו! הלהקה תופיע בבארבי גם ב-22 וגם ב-23 במרץ.

קליפ יפיפה ואחרון בסדרה של ארבעה קליפים בביומו של John McSwain לשירים מ- Popular Songs

קליפ דוחה ומשפריץ, השני מתוך רביעיית הקליפים של John McSwain

חוגג את הכרזת הגעתה של יו לה טנגו לישראל – להאזנה ופרטים נוספים על ההופעה והלהקה

תוכנית מספר 21 (שודרה ב- 17/02)

1. רותם אור – This is What You All Came For
2. רותם אור – Alcohol (Gon Ben Ari Re-interprertation)
3. Memory Tapes – Green Knight
4. Kid Loco – Confession (Parov Stelar Remix)
5. Kevin Blechdom – Lazy
6. Faun Fables – Eternal
7. Timber Timbre – We'll Find Out
8. Brown Bird – Severed Soul
9. The Black Heart Procession – The Letter
10. 16 Horsepower – Splinters
11. Tarantula AD – Who Took Berlin Pt. 1
12. Mastodon – Joseph Merrick
13. Espers – Meadow
14. ?

לפני כחודש, גיל סקוט-הרון שבר שתיקה עם אלבום חדש שנקרא, בסרקסטיות שכל כך מאפיינת אותו -  I'm New Here. יותר מ-14 שנים חלפו מאז הוציא את אלבום הסטודיו האחרון שלו. האלבום החדש הוא ללא ספק הטוב ביותר מבין כל מה ששיחרר בשלושים שנה האחרונות. מדובר באלבום קצרצר, כולה 27 דקות אך עם זאת הוא גם אינטנסיבי, אין רגע מת אחד לכל אורכו. עם השנים קולו של הרון הפך לכל כך קשה ומחוספס שאפשר ללטש איתו יהלומים וזה בדיוק מה שהוא עושה כאן לשירים. אלבום מבריק.

ג'יל סקוט-הרון הוא אחד הדוברים החריפים ביותר שפלטה תרבות הרחוב האמריקאית של המאה העשרים. הוא עלה לגדולתו בתחילת שנות השבעים עם השיר The Revolution Will Not Be Televised שיצא באלבום Pieces Of A Man. באותו טראק אלמותי, היטיב הרון לתאר את המציאות התקשורתית-פוליטית-קפיטליסטית של אותם ימים באמצעות דיבור כמעט ראפ (שעדיין לא נולד נכון לאז), ושימוש מבריק בסמלים שלקוחים מתוך תרבות הצריכה והפרסומות האמריקאיות של התקופה.

The Revolution Will Not Be Televised (1971)
 

באלבום החדש לא תשמעו מחאה ובטח שלא הטחות אשמה. להיפך, החדש של הרון הוא אינטימי להחריד. בניגוד לרוב עבודותיו עד כה, באלבום החדש מדבר המשורר על עצמו. בשיר הפתיחה, מדבר הרון על תקופת ילדותו בבית סבתו אי שם הרחק דרומה מהעיר הגדולה, הוא מספר שם על דמותה ואהבתו הגדולה אליה, על פטירתה בעודו בן 13 ועל חרדת הנטישה. הקטע הזה מגיע בדקלום ספוקן וורד, על רקע של ביטים אפלוליים וסמפל שלקוח משיר של קניה ווסט. הוצאת הקלידים מהקשרם המקורי היא לכשעצמה מעשה אמנות של מפיק האלבום, מנהל חברת התקליטים, XL - ריצ'ארד ראסל.

On Coming From A Broken Home Pt. 1 (2010)
 

הקטע השני בדיסק, Me & The Devil הוא חידוש, ראינטרפרטציה לשיר עתיק יומין ששייך לאגדת בלוז מיסטית בשם רוברט ג'ונסון (נווד כושי [!] עם גיטרה, שע"פ הסיפור מכר את נשמתו לשטן בתמורה ליכולות נגינה פנומנליות. האיש שבלעדיו לד זפלין לא היו לד זפלין).

באופן מאוד לא צפוי, שיר הנושא – I'm New Here, הוא ביצוע מחודש לשיר של ביל קלאהן המוכר יותר בכינויו – Smog מתוך האלבום המעולה שלו A River Ain't Too Much To Love מ-2005.

I'm New Here by Smog (original version 2005)
 

אי אפשר שלא לשים לב להקפדה האדוקה של ריצ'ארד ראסל על האותנטיות שבהפקת האלבום החדש של הרון. למרות השימוש בקטעים קיימים, עתיקים לצד חדשים, "הרוטס" של ג'יל סקוט-הרון נשמר והאמת אותה הוא מעביר באופן כה מצמרר נותרת ללא רבב.

לחצו לי על האף כדי לראות את עטיפת האלבום המלאה

תוכנית מספר 20 (שודרה ב- 15/02)

1. חצי – סדייל
2. פלטינה מחומשת – פרודוקס
3. סשנים בחדר – פרודוקס
4. אדולן – פישי הגדול
5. לא קולט אותו – פישי הגדול
6. Antipop Consortium – Born Electric
7. Brother Ali – The Preacher
8. Spank Rock – Rick Rubin (Modeselektor remix)
9. Spank Rock – Bump
10. Dizzee Rascal – Bonkers (Armand Van Helden remix)
11. MF Doom Feat. Apani B – Let Me Watch
12. Pressure Drop – My Friend
13. Pressure Drop – Freak Show
14. ?

תוכנית מספר 19 (שודרה ב- 10/02)

אינדי, אלקטרו, מאש-אפ.

1. Soulwax – Too Many DJ's
2. Soulwax – E Talking
3. 2 Many Dj's – The Blues Brothers OST – Peter Gunn Theme / Peaches – Fuck The Pain Away / Basement Jaxx – Where's Your Head At
4. 2 Many Dj's – Skee Lo – I Wish / Maurice Fulton Presents Stress, "My Gigolo" / The Breeders – Cannonball
5. Simian – One Dimension
6. Simian Mobile Disco – Sleep Deprivation
7. Data Rock – The Blog
8. Dominik Eulberg – Der Buchdrucker
9. Hot Chip – Take It In
10. Apollo 440 – Krupa
11. Mos Def & Massive Attack – I Against I
12. Massive Attack – Psyche ft. Martina Topley Bird (Van Rivers & The Subliminal Kid Remix)
13. Portishead – Deep Water
14. ?

הכתבה פורסמה לראשונה ב-11 בפברואר, במגזין טיים אאוט.
כדי להגדיל, ליחצו על כפתור הפלוס שבתחתית הכתבה או על ה-full screen

• לאתר הרשמי של אונילי
• למייספייס של אונילי
• אונילי עונה על "השאלון" של סיני גז

עצלן זו חיה להזדהות איתה, להפיל עליה את כל מה שלא בסדר בתפקוד היומיומי שלך בטענה שככה זה גם בטבע. מי לא אוהב עצלנים? הם חמודים, טיפשים מצחיקים ולא מזיקים. בדיוק ההיפך מסיד, העצלן ההיפראקטיבי ההוא מהסרט עידן הקרח. בתקופה שיצא הסרט הראשון, יצא לי גם במקרה לצפות בתוכנית תעודה קורעת על עצלנים (bbc earth אלא מה). איזה כיף היה למצוא קליפים מתוכה ביו טיוב.

קטע מתוך הסרט האדיר של הבי בי סי על העצלנים

אני אוהב חיות, אפילו עוד יותר מאז שאימצתי חתולה, דיויד שמה, כפרה עליה. כשעוד הייתה גורה, הייתי יוצא מהבית ומשאיר אותה עם כל הדיסקוגרפיה של הביטלס מתנגנת בחדר. בריפיט. חינוך זה חינוך. אך אם היא הייתה עצלן(ית) לא הייתי טורח בכלל להכיר לה את הביטלס. נראה לי שהייתי הולך יותר על שירים רגועים, חלומיים ועצלניים שכאלה. בחרתי שלושה קטעים להשמיע לעצלן אם אי פעם אחליט לאמץ אחד:

Brian Eno – Another Green World (1975)

לפני ארבע שנים יצאתי לטיול ביער על הר בצפון הודו, כשהאלבום Another Green World מתנגן לי באוזניות. המוזיקה התערבבה במראות האורגניים בצורות משתנות ומושלמות. שם זה קרה שהתאהבתי באלבום הזה. לעולם לא אשכח את אותו טיול, ולא, לא הייתי (יותר מדי) מסטול. איכשהו יצא שהתוודעתי ליוצר הבריטי המחונן בריאן אינו, דווקא אחרי שעזבתי את אנגליה והמשכתי לטיול בתת היבשת האסייתית. המוזיקה כל כך התאימה לנינוחות המזרחית שחוויתי שם. יופי שקשה לתאר במילים. פשוט תשמעו.

Cocteau Twins – Lazy Calm (1986)

אלבום אפלולי, אמביאנטי וקסום. למרות התדמית הגותית שדבקה בלהקת הקוקטאו טווינז הסקוטית, לי היא נשמעת דווקא כמו להקה שמתאימה לניו אייג' היפי לשמוע. אני אוהב את הניגוד. Lazy Calm הוא הקטע היפיפה וחסר המילים שפותח את Victorialand, אלבום הסטודיו הרביעי שלהם. השירים של הטווינז לרוב כתובים ומושרים בג'יבריש. העצלן הוא חצי חירש ולכן שירה מורכבת הינה משהו שיש להימנע ממנו במידה ואתה רוצה לחדור את האדישות ולעניין את החיה המטונפת הזאת.

Super Furry Animals – Chewing Chewing Gum (1999)

ואם כבר מדברים על נאו-היפים, הסופר פרי אנימלס היא אחת הלהקות האהובות עלי. לדעתי, גרילה הוא האלבום הכי מצחיק שהוציאו החיות הסופר שעירות. אם היה לי עצלן מחמד הייתי משמיע לו את השיר Chewing Chewing Gum הנחמד והמטופש עם המשפט הנצחי: Dont go chewing in bed / You might wake up with it stuck in your head. מת על וולשים, אינסטנט פייבוריט.

המשך קריאה »