אור בזויות

שעה ראשונה: להקת מוגוואי הסקוטית (שקרויה על שמו של היצור החמוד מהגרמלינז) הוציאה אלבום הופעה ענק עם שירים מכל האלבומים. גונג'הסופי, שיגיע ארצה להופעה יחד עם גאסלאמפ קילר, משאיל ריף גיטרה רצחני מהסטוג'ס ויוצר איתו את SuzieQ המעולה. מי שעדיין לא שמע את האלבום הכך כך מיוחד שלו, כדאי שיעשה זאת לפני שיחליט לפספס את ההופעה הזאת! זורמים על עוד סטוג'ס ואיגי עם קאברים של פיצ'ס ו-Uncle Tupelo. משם עוברים לקצת גליצ'-הופ ודאב סטפ – הדור הבא עם קטעים של הדסון מוהק, Baths ופליינג לוטוס.

1. Mogwai – Cody (live)
2. Fugazi – Version
3. Modest Mouse – Dance Hall
4. TV Buddhas – Defies Definition
5. Uncle Tupelo – I Wanna Be Your Dog (Stooges cover)
6. Peaches – Search & Destroy (Iggy Pop cover)
7. Gonjasufi – SuzieQ (מגיע לארץ)
8. The Gaslamp Killer – Anything Worse (יופיע עם גונג'הסופי)
9. Hudson Mohawke – FUSE
10. Baths – Aminals
11. Flying Lotus – …And The World Laughs With You Feat. Thom Yorke
12. Pram – Track Of The Cat
13. Fever Ray – Mercy Street (Peter Gabriel cover)
14. Cougars – Dick Dater
15. Astroglides – Arab Bush (הורידו את השיר)

שעה שניה: מלכת האלקטרוקלאש, מיס קיטן, מגיעה גם היא לארץ. על הקשר בין מוס דף לזמרת בת מיעוטים תורכייה מהסבנטיז בשם זלדה. יום למחרת שידור התוכנית הופיעה כאן איזו להקה אחת בשם אלסידי סאונדסיסטם.. השיר שפותח את האלבום החדש שלהם, הוא עדיין הקטע הכי חזק באלבום לטעמי – נכנס לטראקליסט. ברט יאנש, דונובן וטימבר טימברה מהווים את האתנחתה הפולקית שמחברת בין הפתיחה הסינמטית לסיום המסיבתי.

על הוול בפייסבוק שלי הופיע שלשום לינק שכלל את הכיתוב הבא: Shirilev is doing The Ugly Dance. בהתחלה חשבתי שזו עוד שטות ויראלית שנועדה לבדר ולא יותר, אך בדיעבד הסתבר לי שמדובר בשיווק אינטראקטיבי לאיזו להקה שוודית חדשה עם שם מוזר.

נכנסתי ללינק ומצאתי שם את הראש של שירילב חתוך ומודבק בצורה מגושמת למדי למין חליפה כזאת שרוקדת ריקוד ממש, אבל ממש מטופש לצליליו של איזה שיר אינדי-דיסקו חביב באנגלית. האמת היא שאני לא מתלהב בקלות משטויות ברשת מהסיבה הפשוטה שממש כמותכם, גם אני כבר ראיתי טונות של אתרים מטופשים בתוך אוקיינוס הבולשיט הויראלי שבו אנחנו טובעים כל יום מחדש. אז איך הדבר הזה בכל זאת הצליח להדליק אותי?  הרי, אני די בטוח שראיתי כבר דברים דומים לזה בעבר. התשובה נעוצה במינימליזם ובטיב ביצוע הרעיון וההתמקדות אך ורק בו:  אין אופציות כמעט כך שהעניין נשאר פשוט, אין לינקים, השיר מתחיל להתנגן מבלי שתבקש והריקוד.. הריקוד באמת משעשע, מסונכרן ויושב טוב עם השיר. הריקוד הזה ישר הזכיר לי את את חבר שלי, עמרם500:

עמרם500 bust'a'move

מה שכן אפשר לעשות באתר, חוץ מלהעלות תמונה של ראש ולבחור מתוך שלוש אופציות של בגדים, זה לשלוט בתנועות של רקדן. למטה יש כל מיני dance moves שאפשר ללחוץ עליהם ולראות את הדמות מענטזת אותם לפי הקצב של השיר. עד השלב הזה עדיין לא היה לי מושג שמדובר בשיווק של להקה חדשה, וזאת למרות שזה דווקא היה כתוב כל הזמן באותיות הקטנות בשתי השורות שבתחתית העמוד.

click on the picture to see Amram500 doing The Ugly Dance

ובסוף יש תמונה של חתול. חובה חתול. אם קיימת נוסחה להצלחה ויראלית ברשת, אני בטוח שהיא מכילה בתוכה לפחות איזה חתול אחד. ראבאק, תחשבו עד כמה החיות האלו פופולריות ברשת. כל יוטיוב כבר נראה כמו חתולייה, אני מדבר כאן על כמות מטורפת של שטח איכסון שכרגע מיושב ע"י חתולים ווירטואליים. בכלל, נראה לי שיש יותר מהם ברשת מאשר ברחוב. ובחזרה לנושא, ברגע שנגמר השיר קופצת איזו בוקסא עם טקסט שבפעם הראשונה לא באמת טרחתי לקרוא. כל מה שקלטתי שם זה ראש של חתול ואופציה לתת תרומה כספית. לתרום למי בדיוק? במקום לברר מה הענין, לחצתי על האיקס, חזרתי לפייסבוק, נכנסתי לפרופיל של עמרם500, חתכתי לו את הראש מהתמונה בשביל ליצור לו רקדן אוטומטי משל עצמו (500 הוא מספר אחת בלרקוד כמו בושה). ואז שוב נגמר השיר וקופצת הבוקסא ההיא עם הטקסט (כן, זו עם הראש של החתול ואופציית התרומה). הפעם כן קראתי את ה-אחד-שתיים-שלוש:

הנה, אפילו שמנו לך חתול. אולי תתרום עכשיו?

1. במידה ומצאת את האתר הזה משעשע, אתה מוזמן לתרום ללהקה דולר לטובת המשך קיומו של האתר, בשביל לעזור ללהקה לשלם על שעות אולפן ואולי גם על איזה סינתיסייזר חדש
2. במידה ותרמת, "על הדרך" תקבל גם לינק להורדת השיר + רמיקס בונוס. הלהקה לא מציעה לרכוש את השיר שלה, אלא במקום זאת משעשעת אותך לצליליו באופן אינטראקטיבי, ואז מציעה לך לתרום לה כסף. היא גם מסבירה לך, כאילו היית חבר של הלהקה, מה בדיוק היא מתכוונת לעשות עם הכסף.
3. הפתעה. משהו שקשור לגברת מנומרת ושימפנזה קטנה. אני לא באמת יודע כי בשורה שמתחת, זו ששואלת כמה אתה מעונין לתרום: דולר אחד, חמישה דולרים או nothing, בחרתי באפשרות השלישית.

אז אם בסוף יצאתי קמצן מניאק ולא תרמתי גרוש, מה בעצם הרוויחה הלהקה השוודית הזאת, ששמה הוא Fulkultur (אום כולתום?), ושאפילו לא שמה באתר הזה שלה לינק למייספייס או לאתר רשמי, לא תמונות או כל מידע אחר על עצמה? ובכן:

• תוך כדי ששיחקתי באתר, יצא שהאזנתי לשיר שלהם. ויותר מפעם אחת.
• עכשיו אני גם זוכר את שם הלהקה וגם את חווית ההתוודעות אליה.
• הפצתי הלאה. שיט, אפילו כתבתי על זה פוסט..

Fever Ray, את כל כך עושה לי את זה

שעה ראשונה: יצא שכמעט כל התוכנית של השבוע מורכבת משירים חדשים. בדרך כלל אני לא שם לעצמי למטרה לכוון את התוכנית רק למוזיקה חדשה, אבל אחרי העדרות של שבוע עקב כל מיני שידרוגים באולפנים של הבניטחונים, הצטברו לי כמויות של "אה! את זה אני חייב להשמיע" בתוכנית. אתם חייבים לשמוע את הפאנקי Fuck You של סי-לו גרין ואת תפסנו מרגל (במפעל של במבה, שברנו לו ת'אף ות'אצבעות) של אשכרה מתים. מתחילים במוזיקה אלקטרונית ומשם עוברים לישראלית. רק פאדיחה אחת מעפנה לגמרי קלטתי שעשיתי אחרי שהאזנתי להקלטה. הצגתי את Whip It, שיר של דיבו שיצא לפני שלושים שנה – בתור שיר חדש מתוך האלבום שיצא להם השנה. התפלק.

1. Bonjai – Stumble (הורדה)
2. Cee-Lo Green – Fuck You
3. Electra – I Feel Love remixed by Nadav Ravid (הורדה)
4. LCD Soundsystem – Drunk Girls remixed by Holy Ghost (הורדה)
5. Devo – Whip It טמבל
6. Matthew Dear – Little People
7. Daevid Allen's University Of Errors – I Should've Known
8. הורדת האלבום) תפסנו מרגל – אשכרה מתים)
9. הורדה) אל המדרון – ערופי השפתיים)
10. הפצצה הבאה תיפול על תל אביב – נועה גולנדסקי
11. Yael Kraus – Floor
12. Magon – Kraus
13. Charlotte & Magon – All My Sorries

שעה שניה: אזרח של אורי דרור וצרבלום של רותם אור ברמיקס של המציג אינו מוזיקאי, הם רק סמפל קטן מתוך אוסף פולארויד 5 החדש, שיצא באתר השרת העיוור. פיבר ריי המדהימה עושה קאבר מצמרר ל-Mercy Street של פיטר גבריאל, לורי אנדרסון נותנת אלקטרו ספוקן וורד מחאתי על בעיות ומומחים, לסופיאן סטיבנס יש איפי חדש, ועוד מוזיקה של ערפילי קיץ עם דלוריאן, קאריבו, קאלטס ו-CEO.

Human Rocket הוא שיר שכולו כתוב מנקודת מבט של טיל בדרכו לעבודה. הקטע הזה, שלקוח מתוך Something For Everybody – אלבומם החדש של Devo, הוא פשוט אדיר. אפל ומסיבתי, אקטואלי ומשעשע באופן כזה עקום כמו שרק דיבו יודעים לעשות. בכלל, הרעיון של לא לכתוב מנק' מבטו של צד אנושי כזה או אחר, אלא מנקודת המבט הבלתי קונבנציונלית של כלי הנשק שביניהם – הוא פשוט גאוני לטעמי.

I am a human rocket on a mission of deployment
I've been cocked and loaded, ready for the culmination
I am a human missile guided by a secret agenda
That commands my every thought and deed and wills me on my way

I am a human rocket on a mission of redemption
I've been cocked and loaded, primed by everything I know
I am a human missile guided by a secret voice
That commands my every action and wills me on my way

There is no turning back, there are no second thoughts
First things first and all things fair, be it love or war, they say
There is no plan named B on the land in the air or on the sea
That is what's supposed to be, my duty now awaits me

I am a human rocket on a mission of instruction
I've been primed and programmed since the beginning of time
I am a human missile guided by a secret master
That commands my every motion and wills me on my way

I've found my target, I've reached my co-ordinates
I'm set to detonate and resonate – the final poem I will create
I've made a video – it tells a story, oh….
I guess it's time to go – don't forget to rewind

I am a human rocket on a mission of destruction
I've been locked and loaded and ready for the confirmation
I am a human missile guided by a secret perfection
That commands my full conviction and wills me on my way

Large parts of the experience will go by unnoticed
We are all distracted by the lights and sounds of everything and nothing
Did you remember the breath you took when I let you off the hook?
And sent you swimming away back into your cell?

I am a human rocket on a mission of reduction
I've been cocked and loaded since the dawn of time
I am a human missile guided by a secret voice
That commands my every thought and deed and wills me on my righteous way

שלושת הפרקים הראשונים של The Seven Ages Of Rock – סדרת התעודה המעולה של ה-BBC מ-2007, העוקבת אחר האבולוציה של הרוק החל מפריצתו עם הבלוז רוק של שנות השישים. מצאתי את שלושת הפרקים הראשונים באיכות מעולה ביוטיוב והפכתי אותם לפלייליסטים שמרכיבים את התוכניות במלואן לצפיה ישירה. יאללה, תשכילו.

Blues Rock

הפרק הראשון נקרא The Birth Of Rock ומספר כמובן על הולדתו וצמיחתו של הרוק מתוך הבלוז האמריקאי שבאותה תקופה פלש לאנגליה והפך למוטציה של עצמו אצל הקהל הבריטי, אשר היה פתוח יותר לחידושים והפתעות מאשר הקהל האמריקאי, שהעדיף את הבלוז שלו מסורתי.

"The rock revolution of the 1960's seen through the life and music of Jimi Hendrix. The first doomed icon of rock, Hendrix was the synthesis of everything that had gone before him and all that was to come. The Birth Of Rock also explores the influence of rhythm & blues on a generation of British musicians such as The Rolling Stones, Cream and The Who, and how the song-writing of Bob Dylan and studio developments of The Beatles transformed the possibilities and ambitions of rock."

.

Art Rock

הפרק השני בסדרה נקרא White Light, White Heat והוא מתעסק במה שמכונה די בפלצנות – Art Rock. אפשר לחשוב שהרוק שהגיע לפניו ואחריו לא היה art… האמת היא שהשם הזה ניתן מכיוון שהז'אנר או יותר נכון התקופה המוזיקלית הזו התכתבה עם אמנויות נוספות, שלאו דווקא היו מוזיקליות כמו הפופ ארט, ואמנויות המיצג. חלק מהמוזיקאים שמייצגים את הארט רוק בעצמם צמחו מתוך בתי ספר לאמנויות והביאו את המורכבויות השונות של ההבעה האמנותית אל תוך המוזיקה וההופעות שלהם. הפרק הזה הוא אמנם הכי פחות ממוקד מכל שאר הפרקים שבסדרה אך לטעמי הטוב ביותר שבה. יש כאן את הוולווט אנדרגראונד, אנדי וורהול, סיד בארט והרבה דיויד בואי.

"The story of how artistic and conceptual expression permeated rock. From the pop-art multi-media experiments of Andy Warhol and the Velvet Underground to the sinister gentility of Peter Gabriel's Genesis, White Light, White Heat traces how rock became a vehicle for artistic ideas and theatrical performance. We follow Pink Floyd from their beginnings with the fated art school genius of Syd Barrett through to the global success of 'Dark Side of the Moon' to the ultimate rock theatre show, 'The Wall'. Along the way, the film explores the retro-futurism of Roxy Music and the protean world of David Bowie."

.

Punk

החלק השלישי מספר על ה-Pאנק ו-"דור הריקנות" וכך הוא גם נקרא – Blank Generation על שם שיר של Richard Hell & The Voidoids שהיטיב לתאר את הלך רוחם של צעירי התקופה. הרבה סקס פיסטולז, ראמונז וקלאש.

"A tale of two cities, London and New York and the birth of punk. Each city created a bastard child that marked the biggest and fundamental shift in popular music since Elvis walked into Sun Studios. Blank Generation unpicks the relationship between the bankrupt New York and the class and race-riven London of the mid-1970's and explores the music of The Sex Pistols, The Clash, Ramones, Television, Patti Smith, The Damned and Buzzcocks."

.

הבית זונות באור בזויות נמשך עם עוד כרטיסים חינם. מה לעשות, כשמציעים לי לחלק כאן במתנה כרטיסים לאירועים שווים שאני בעצמי הולך אליהם, אני לא אומר לא (וכשמציעים לי לחלק לאירועים שלא הייתי הולך אליהם בעצמי, תהיו בטוחים שאני נמנע).

אם כן, חבורת סוליקו האדירה חוגגת עשר שנות פעילות (ימבה) ומרימה מסיבה בקלצ'ר קלאב בתל אביב בחמישי הקרוב (19/08). עידו 'וידו' סער, אייל רוב, מיכאל 'שימי סוניק' אמת ורונן סאבו (דה סוליקו קרו) יתקלטו ויתנו לאם סי זולו משיקגו לעשות את ההתחרעויות על המיקרופון. זולו הוא אם סי דאנסהול מעולה והוא אחד מהאורחים הרבים שמשתתפים באלבום הגדול שסוליקו הוציאו בשנה שעברה – Exotic On The Speaker, אלבום בו השתתפו בין השאר שמות ענקיים מעולם האלטרנטיב היפ הופ כמו דל דה פאנקי הומוספיאן, גוסטפייס קילה ו-ליריקס בורן. עוד יעלו ויבואו על העמדה החברים: סקול מאסטר (התפוחים), תת-מודאב (TABAC) ואבו דאבי סאונדסיסטם (הבחורצ'יק מהחומוס) בהופעת בכורה.

לכבוד המסיבה סוליקו רקחו מיקסטייפ מצויין של חצי שעה ככה, רק בשביל לתת איזה טיזר איכותי ומרקיד לקראת יום חמישי. שמעתי אותו. מעולה. יש מעט דאנסהול שאני ממש אוהב וסוליקו יודעים איך לתת את המינון הנכון שלו בין שלל הסגנונות שהם מנגנים אם זה היפ הופ, דאב, פאנק, אלקטרוני או ערבי. זה תמיד יוצא איכותי. הנה, אפשר גם להוריד למחשב:

• האיבנט של המסיבה בפייסבוק
• הורדה חינם של Queen Of Hearts עם אם סי זולו ונועה פארן מתוך Exotic On The Speaker

אז איך זוכים?

כרגיל, השאירו תגובה כלשהי. אם בא לכם אתם מוזמנים לענות על השאלה: איך זה שאריה ים לא נחשב למלך חיות הים? אבל לא חובה..

הזוכה בכרטיס זוגי: dikla

בק והמבריזן משתפים פעולה

שעה ראשונה:

שון לי משחרר אלבומים טובים בקצב שקשה לעמוד בו, בק משתף פעולה עם ההיפי ההוא שהבריז לנו ברגע האחרון, לעדי גלברט יש אי פי חדש להורדה חינמית, האסטרוגליידס מוציאים אלבום אוסף וסוגרים ת'בסטה, דה בוקס מסמפלים חזאי מזג אויר ישראלי (שימו לב ממש בסוף השיר), אנתוני והזרגים מוציאים סינגל חדש ויפה ופוליאנה פרנק מתאחדת בבארבי לכבוד עשרים שנה ליציאת 'אין לבחור'.

1. Shawn Lee – Swimming Pool
2. Beck & Devendra Banhart – Life During Wartime
3. Antony & the Johnsons – Thank You For Your Love
4. Baths – ♥
5. The Books – I Didn't Know That
6. Four Tet – Angel Echoes
7. Gelbart – Intersettler – (הורידו את האיפי)
8. The Astroglides – Arab Bush (הורידו את השיר)
9. King Khan & BBQ – Zombies
10. Black Lips – O Katrina
11. אני אדם פשוט – פוליאנה פרנק
12. פוליאנה פרנק – And If (ראיון שעשיתי איתם)
13. Led Zeppelin – Thank You
14. ואז בא לנו – שפי ישי
15. אין דבר בטוח – איתי בלטר
16. Itamar Ziegler – The Story Must Be Told
17. אלברט בגר – Long Story
18. Pink Floyd – Mademoiselle Nobs (הכלב המזמר מפומפיי)

שעה שניה:

מתחילים ברגוע עם דה בסנרד לייקס המעולים (ברור שהם מעולים – הם ממונטריאול), ממשיכים עם קצת שוגייז עד לקטע המעולה של טיטוס אנדרוניקוס ומשם מגבירים קצב ומחשיכים אוירה וחוזרים לעוד שוגייז וקצת קראוטרוק. מון דואו הערב בלבונטין! חולה על החדש של דיבו.

שודרה ב-9 באוגוסט בשעה 20:00 ברדיו הבינתחומי 106.4fm

הופעה חגיגית לכבוד עשרים שנה לאלבום אין לבחור / צילום: אורית מיליגר

פוסטר קטן על חלון הראווה של חנות המוזיקה האוזן השלישית, בישר בשנת 1989 על יציאתה של 'חיה ומתה בארון' – קלטת של להקה חדשה בשם פוליאנה פרנק. עד לאותה שנה, היחידים ששמעו עליה היו רק אלו שנכחו שנתיים קודם לכן בהופעת הבכורה של נושאי המגבעת, בה גם פוליאנה פרנק הופיעה לראשונה.

ללא כל פרסום מסחרי או עזרה מאמצעי תקשורת, הפכה אותה קלטת לדוגמא מופתית של הפצה ויראלית מוצלחת מהסוג הישן. לפחות אלף וחמש מאות עותקים שלה נמכרו אך ורק בחנות אחת. שנה מאוחר יותר, פוליאנה פרנק שחררה תחת חברת התקליטים של האוזן השלישית, נכון לאז – לייבל האינדי היחידי שפעל בישראל, את אלבומה המלא הראשון – 'אין לבחור'.

פוליאנה פרנק נתפסה תמיד כלהקה קיצונית. כזו שמצד אחד שחררה שיר שמאלני שנאסר לשידור (גיבור צבא ההגנה), ומצד שני הצליחה להשחיל לתחנות הרדיו להיט היסטרי (זיוה). להקה ששילבה באותו האלבום שירי משוררים (חלמתי של אסתר ראב) עם הקלטות של תעמולה מצרית שחורה (קול הרעם מקהיר). להקה שהוציאה אלבום קאלט אחד, הופיעה איתו מספר פעמים זעום ומאז נעלמה כמעט לחלוטין.

עשרים שנה מאוחר יותר, חוזרת פוליאנה פרנק בהרכב מלא להופעת איחוד חד פעמית. נפגשתי עם האחים רזי ושרון בן עזר, הידועה יותר בכינויה אליוט לקראת האירוע ההיסטורי המרגש.

לא תבטלו ברגע האחרון בגלל המשט, נכון?

אליוט: [צוחקת] "לא, אנחנו יותר ג'ון ליידון מאשר פיקסיז בעניינים האלה. כשליידון שמע שקוסטלו ביטל הוא בטח אמר לעצמו, הא! אני בכוונה אעשה הפוך."

זה נכון שהטריגר להופעת האיחוד הגיע בעקבות מייל שאת קיבלת?

אליוט: "כן, מנועם חמיאל שמנגן עם אביחי פרטוק בליין ק.א.נ.ט."

וזה הספיק בשביל לגרום לכם לעשות את ההופעה, אחרי כל כך הרבה שנים שלא ניגנתם יחד?

אליוט: "באיזשהו שלב כתבתי מייל לרזי ואמרתי לו 'קיבלתי צילום של כרטיס מההופעה שלנו בקולנוע אלנבי. יואו! אנשים פשוט לא שכחו. עברו עשרים שנה ואנשים עדיין בעניין.' זה הדליק אותנו ומשם זה התחיל להתגלגל."

מה לדעתכם הפך את "אין לבחור" לאלבום קאלט ישראלי שכל כך רלוונטי גם היום?

אליוט: "יותר מהכל הצגנו שאלות בשירים שלנו. לא טענו שיש לנו פתרונות לשום דבר. בוא נראה על מה דיברנו; פלשתינאים, ישראלים, דתיים, התחרדות, התקרנפות, מרחב מחייה מצטמצם, גלות נגד השארות במקום אחד, מלחמה, דם, אהבה ושנאה. למה שזה לא יהיה רלוונטי היום?"

יש המשך »

דיויד אלן - סבא פסיכדליה עדיין בועט בחלל

דיויד אלן, הזקן המטורלל שיחד עם רוברט ווייאט הקים את Soft Machine הגאונית אי שם בשנות השישים, חוזר עם להקתו The University Of Errors להופעה אחת בבארבי, ביום שלישי הקרוב (17/08). ההופעה תכלול ביצועים ורה-אינטרפרטציות לשירים מה-'ארלי דייז' של סופט משין כמו גם ביצועים מהקריירה שלו עם גונג וכאמן סולו. אלן מוכר כיום בעיקר בזכות  גונג, להקתו האגדית (והאגדתית) איתה גם ביקר בארץ בשנה שעברה. את סופט משין עזב אלן בעקבות כך שהסתבך עם הרשויות הבריטיות, ולא קיבל ויזה אל תוך הממלכה המאוחדת בניגוד לשאר חברי סופט משין. כידוע, הבריטים הצנונים האלה התייחסו אז להיפים כאל מגיפה שיש להדבירה, והיו להם די והותר אנגלים זרוקים משלהם, בשביל שירשו לעוד אוסטרלי תמהוני על אסיד, שעוד מתלבש כמו מכשף מאיזה ספר של טולקין, להיכנס לממלכה ולחיות ע"פ הפאונד. זוהי בדיוק הנקודה בה התחיל סיפור הולדתה של גונג המיתולוגית.

Thats How Much I Need You Now performed by Daevid Allen's University Of Errors

חשוב לציין שהבאבא (ימים) הזה לא איבד מכוחו ובטח שלא מהיפיותו. חברים, אל תתנו ללוק הספייס-סבאי שלו להטעות אתכם - הגאון הזה מעולם לא הפסיק לבעוט בחלל, דבר שאי אפשר להגיד על חברו רוברט וויאט, שכבר לא בועט בכלום מאז שנפל מחלון בקומה רביעית, עוד בתחילת הסבנטיז באמצע מסיבה ומאז הוא על כסא גלגלים. במילים אחרות, אמנם דיויד אלן חי בסרט, אך זהו סרט בהמשכים, שמתקדם עם השנים, מתעדכן עם הצלילים וממשיך לחולל קסמים שאפשר לשמוע גם בלי אוזניות תלת מימד.

I Should've Known performed by Daevid Allen's University Of Errors

רה-אינטרפרטציות? אם לשפוט לפי Jet Propelled Photographs שאלן הוציא יחד עם אוניברסיטת הטעויות שלו ב-2004, בהחלט שווה לבוא ולשמוע את התחפושות החדשות שהוא תפר לשירים הישנים של סופט משין. Jet Propelled Photographs זהו שמו של אוסף שירים שסופט משין שחררה בק אין 1967, כשנה לפני ששחררה את אלבום הבכורה הרשמי שלה. אני משוכנע שגם מי שלא מכיר את ג'ט פרופלד פוטוגרפס הישן, אבל כן את סופט משין, יופתע לגלות שהוא בכל זאת מזהה לא מעט שירים. זאת מכיוון שלשירים של סופט משין יש אבולוציה שהתחילה עם אסופת השירים הראשונה וכמו שיהיה ניתן לראות ביום שלישי הקרוב – עדיין נמשכת.

יש המשך »