רדיו אור בזויות 168: Sitting In Limbo

פורסם בקטגוריות רדיו אור בזויות בתאריך 22 ביולי, 2014 על ידי אורי זר אביב – אין תגובות

יושב כאן בלימבו, לא יודע מה לעשות, מה להגיד, מה לחשוב לאן ללכת. לימבו. אז שידרתי שעה של מוזיקת נשמה, רובה משנות השישים והשבעים. מין בריחה מתוקה מהיום הנורא הזה שבו הודיעו כי 13 חיילים שלנו נהרגו ושיש עוד המון הרוגים בצד שלהם. אם אתם רוצים קישור מלחמתי יותר ממה שמוצע פה, אתם מוזמנים להאזין לתוכנית של השבוע שעבר, שגם היא באופן לא ברור יצאה מאוד לא חד-משמעית. We Got More Soul!


    

  1. Jimmy Cliff – Sitting in Limbo
  2. Alice Russell – Someday
  3. The Soul Survivors – Mama Soul
  4. Etta James – Seven Day FoolMarie Queenie Lyons
  5. Dyke & the Blazers – We Got More Soul
  6. Marie Queenie Lyons – See And Don't See
  7. Ivan "Boogaloo Joe" Jones – Brown Bag
  8. Gil Scott-Heron – Lady Day And John Coltrane
  9. The Electric Peanut Butter Company – Dreams (Fleetwood Mac cover)
  10. Doug Banks – I Just Kept On Dancing
  11. Robert Portee – Casanova
  12. Della Humphrey – Don't Make the Good Girls Go Bad
  13. Joe Tex – The Love You Save (May Be Your Own)
  14. Bobby Womack – Please Forgive My Heart
  15. Janelle Monae – Sir Greendown
  16. Chris Clark – I Want To Go Back There Again
  17. Otis Redding – (Sittin' On) The Dock Of The Bay

אור בזויות משודרת בימי שלישי, בשעה 20:00, ברדיו הבינתחומי

רדיו אור בזויות 167: נקמות

פורסם בקטגוריות רדיו אור בזויות בתאריך 17 ביולי, 2014 על ידי אורי זר אביב – תגובה אחת

המלחמה הזאת גורמת לי לשתוק. לא יודע יותר מה לחשוב. דיסוננס בין צ'יל אאוט לפצצות מהשמיים.


   

  1. Kalbata & Mixmonster – Same Thing Every Day (feat. Mutabaruka)
  2. The Bug – At War with Time (feat. Spaceape)
  3. Bruce Haack – Warthe bug Angels & devils
  4. Saul Williams – Not In Our Name (DJ Spooky remix)
  5. Neneh Cherry – Across the Water
  6. Bonobo – Jets
  7. Lapsley – Station
  8. Roots Manuva – The Falling (Doomed Remix)
  9. Steinski – By Any Means Necessary
  10. Consumable Electronica – Sure shot
  11. Ellyott – אתם ואנחנו
  12. באשמת עצבים רפופים – קטב מרירי
  13. Mujahideen – נקמות

אור בזויות משודרת בימי שלישי, בשעה 20:00, ברדיו הבינתחומי

4 קומיקאים ענקיים שסביר שאתם עוד לא מכירים || פוסט אורח מאת לי וולר

פורסם בקטגוריות לך תדע בתאריך 16 ביולי, 2014 על ידי אורי זר אביב – אין תגובות

לפני כמה חודשים טובים כתבתי פוסט אורח אצל אורי זר אביב הגבר, שבו המלצתי על 8 סטנדאפיסטים אדירים וגאוניים, חלקם קצת פחות מוכרים. עכשיו, בפוסט המשך זה, אני אכתוב המלצה נרחבת על עוד ארבעה קומיקאים מוכשרים ומומלצים, אבל הפעם אגע יותר באלו שאפילו קצת פחות ידועים במיינסטרים, ואנסה לתת צדדים שונים ומגוונים לעולם הענק והרחב הזה שקוראים לו סטנדאפ.

חניבעל בורס

חניבעל בורסונתחיל עם אחד הסטנדאפיסטים הצעירים הכשרוניים והמיוחדים ביותר שיש כיום לעניות דעתי, שהוא מבחינתי גם המייצג האולטמטיבי המודרני להומור אופביט.

חניבעל הוא לא בדיוק הקומיקאי הכי השגרתי שתפגשו – לבן או שחור. מהחזות הסמי חנונית/סטונרית שלו, לסגנון ההגשה שלו שנע מעצל למופתע, מאנרגטי לרנדומלי, ומתכני הנונסנס היומיומיים והאנקדוטות-כלום שהוא משליך בשיא הטבעיות והרוגע אל פרצוף הקהל שלו. יש הרבה קומיקאים שמדברים וסובבים סביב האספקטים של "כלום" באקט שלהם, אבל מישהו כמו חניבעל, באמת יש רק אחד. זה לא אומר בכלל שכל מה שהוא מדבר עליו בהופעות שלו הם דברים סתמיים וחסרי צורה.

ההיפך הוא הנכון, כי שהוא מחליט לטבול את רגליו בתוך מיצי הנושאים העמוקים והכבדים, הוא נכנס לתוך העור שלהם בצורה מאוד לא צפויה ומרעננת, וסוגר הכל בפאנץ' נוק אאוט גמור שמשאיר את הצופים שלו בקרשים.

יש לו הרבה והרבה ביטים נפלאים בסגנון, מדעותיו על מגיבים גזעניים באתרי פורנו, עד לפרסומות לריבועים בבטן שהוא לא מבין, ועד לפעם שהוא הספיק להתפרסם מספיק בשביל לפגוש את סקרהלט ג'והנסן בכבודה ובעצמה, שאמרה לו שהיא מעריצה גדולה שלו, והוא מצידו… אני אשאיר לכם לשמוע את ההמשך.

ציטוט מועדף (בנוגע להבאת בחורה הביתה לפנות בוקר, שלא רוצה בכלל לשכב איתו ובכל זאת באה איתו לדירה):

"Come to your place at 5 in the morning, eat your food, drink your drinks, leave at 6:30 without fucking like it's cool. That's a passive burglary".

מופע מומלץ:
הספיישל השני שלו, Animal Furnace. הספיישל השני שלו, Animal Furnace, ששוחרר בקומדי סנטרל.
מתוך השלושה שהוא הוציא, זה הטופ של הטופ. מופע אדיר ונטול קטעים מתים ומשעממים, שבאמת מראה את היכולות של בורס בשיאן.


מארק מארון

מארק מארוןהבחור הממושקף הזה מוכר היום בעיקר דרך הפודקאסט הנפלא שלו, WTF, שבו הוא מתפקד כמראיין/פסיכולוג קשוב אוזן של מיטב הקומיקאים ואנשי התרבות בארצות הברית, ועל הדרך גם מתוודה בעצמו על הדפקות האישיות והעבר הבעייתים שלו. אבל השם של מארון הולך הרבה הרבה לפני הפודקאסט הזה, עד לסוף שנות השמונים שהוא היה קומיקאי צעיר, חסר נסיון, וחסר… שיער פנים.

כמו חברו הטוב באותן שנים, לואי סי קיי, גם מארון ניחן בתכונות טובות ורעות כאחת – אינטלקט מאוד גבוה שמוביל להמון תובנות פנימיות מעניינות ומחכימות אך גם לשנאה עצמית גדולה, יכולת זגזוג מרשימה בין נושאים מוסריים וחברתיים,  אכזבה ועייפות כלליים מאנשים הסובבים אותו, ואישיוז פסיכולוגיים מורכבים מפה ועד נוגה. מארון מצד שני, למרות שהוא ניחן בכנות רגשית לא פחות מלואי, הוא פרפורמר מסוג שונה לחלוטין – הוא לגמרי מתייחס להופעות סטנדאפ שלו באמת כמו מפגש אישי עם פסיכולוג, ממלמל,צועק ושואג את המונולוגים המלאי תועבה שלו כלפי כל אספקט יומיומי שמפריע לו בעין, מדבר בציניות מרירה על הנישואים המתפרקים שלו, מבריג החוצה את הפגמים האישיותיים הלא מעטים שלו ופשוט מנחית אותם באופן חסר גבולות אל האנשים שבאו להקשיב לו.

נשמע מדכא ורע?

ממש לא.

מארק מארון יכול ליפול על המשבצת של פילוסוף-מנתח-קומיקאי, אבל בסופו של דבר, מדובר באדם חכם  וסופר נוירוטי, שמצליח להצחיק מאוד מאוד, בדרכים הכי אמיתיות וכנות שיש. וזה מבחינתי, הישג ענק, ודבר שהופך אותו לסטנדאפיסט יוצא דופן באמת.

ציטוט מועדף:

"Have you ever had one of those moments when you look up and realize that you're one of those people you see on the train talking to themselves?"

מופע מומלץ:
כל האלבומי קומדיה שלו מומלצים בחום רב, אבל אני אישית הכי אהבתי והתחברתי ל-Tickets Still Available מ-2006. שמעו את זה באוטו, מבטיח לכם הנאה מובטחת.


רג'ינלד די האנטר

Reginald D Hunterוהנה המשכנו ממארק מארון והגענו ישר לאחד מהקומיקאים המודרניים היותר פוליטיים,חברתיים ואינטיליגנטיים שקיימים כיום. רג'ינלד די האנטר לוקח את כל הפרמיס של בדיחות הגזע המוכרות, מעוות אותן לפי ייעודו הסאטירי המתוחכם והמקורי, ומשלב אותן בצורה מושלמת בתוך סגנונו התקיף-אך-הנונשלנטי. הוא שחור אמריקאי שעבר לאנגליה, אז כן, זה אומר שהוא דן לא מעט הרקע האתני שלו ועל ההבדלים הבין תרבותיים וגזעיים בחברה.

אבל הוא עושה זאת באמצעים הרבה יותר שלמים ובעלי תוכן משמעותי ועמוק מאשר כל קומיקאי בן מיעוט שני. הדבר שאני הכי אוהב אצלו, זאת היכולת הפשוטה והבסיסית הזאת, אותה אחת שהיתה לפריור וקארלין ולכל הגדולים, וזה כמובן, לפרוש מולנו סיפור. לא משנה איזה סיפור, כל אחד שיוצא מהפה שלו בסופו של דבר שואב אותך אליו כאילו אתה צופה בסרט באותו רגע שבו הוא מקריין את זה.

כמו קארלין, גם הוא ניחן בקול עמוק ודומיננטי שמעניק נופח נוסף בעל עניין לדליברי שלו. וכמו קארלין, גם הוא אינטלקטואל שבוחר לא להתנשא ולעלות על עצים תרבותיים גבוהים שמשם אי אפשר לראות כלום, אלא ההיפך, הוא בא בגישה של ללמד, להחכים ולהוציא את הקהל עם חומר למחשבה ונושאים לדיונים ביניהם.

וכמובן, מעל כל זה – הוא אחד הבחורים הכי מצחיקים שאני מכיר, פרפורמר נפלא ומלא באנרגיות, וסטנדאפיסט שרק הולך ומשתבח ככל שהוא מזדקן.

ציטוט מועדף:

"As far as I understand it, blasphemy is the notion that there's a supernatural being who can make oceans, mountains, planets, whole universes – but can still be offended by something i say!"

מופע מומלץ:
מופע שלם ונהדר שצולם באפולו בלונדון, שעונה לשם הפשוט Live. שם התאהבתי סופית ברג'ינלד, וכל מי שאוהב את הסטנדאפ שלו נושך, אקטואלי, חריף ומקורי, ייפול גם בקסם שלו.


ג'ון מולאני

מי זה הילד כאפות הזה?john-mulaney-blog

הוא נראה כמו איזה פרשמן קולג' מתנשא ודושבאגי שכזה, מהאלו שלובשים ווסטות גולף בקיץ וצוחקים עליך מכיוון שהחשבון בנק שלך לא מכיל 6 ספרות כמו שלהם.

כן, יש לו מראה מעצבן. ומטעה מאוד. וכן, הוא מאוד מודע לזה, ובנוסף, הוא גם מהסטנדאפיסטים הצעירים המדהימים שקיימים כיום, ללא שום צל של ספק.
חמש דקות בתוך סט שלו, ואתה מבין שכל החזות הזאת שיחקה עם הראש שלך, והכינה אותך לפרפורמר קומי ברמות הכי גבוהות. ועוד בגיל כזה צעיר!

דיברתי מקודם על היכולת הפנומנלית של רג'ינלד לספר סיפורים? אז תכפילו את זה עם מולאני. הוא חנון על, הוא נראה כמו סרדין, והוא ניחן בכתיבת בדיחות ומונולוגים כל כך מדויקים ויצירתיים, עד שלא ניתן לעשות דבר, מאשר להוריד את הכובע הציני והמפקפק בפניו.

כל קטע וקטע במופע הנפלא שהוא שחרר ב-2012, New In Town, שווים ריפלייז אחד אחרי השני, ומעניין לאיזו רמה הוא יגיע בספיישל הבא שלו, אם כבר בגיל 32 הוא מראה כזאת רמה מושלמת של מיומנות, תזמון קומי, בטחון ובילד אפ נהדר של בדיחות.

הבנאדם מלך.

ציטוט מועדף:

"For those of you who don't know what it is, blackout drinking is when your brain goes to sleep, but your body gets all 'Eye of the Tiger' and soldiers on".

מופע מומלץ:
New In Town, מן הסתם..

סרט על להקת ביג סטאר: Big Star: Nothing Can Hurt Me

פורסם בקטגוריות סרטים בתאריך 12 ביולי, 2014 על ידי אורי זר אביב – 3 תגובות

big star movie

ביג סטאר לא הצליחה בזמנה להפוך לכוכבת גדולה. להיפך, ההצלחה המסחרית שחברי הלהקה היו בטוחים כל הזמן שמעבר לפינה – נשארה מעבר לפינה. הלהקה מממפיס של אלכס צ'ילטון וכריס בל הוציאה שלושה אלבומים נהדרים, בדגש על השלישי, Sister Lovers המופתי. היא מהלהקות האלו שחיו בעיקר דרך להקות שבאו אחריה והושפעו ממנה עמוקות. ויש הרבה כאלה ובהן Teenage Fanclub, אר-אי-אם, אליוט סמית', הפליימינג ליפס, רובין היצ'קוק, This Mortal Coil ו-Guided By Voices. אני אפילו מכיר חבר שקרא לכלב שלו אלכס, על שם אלכס צ'ילטון. הסרט מיועד בעיקר למעריצי הלהקה, אבל לא רק, ומספר את סיפורה של הלהקה הענקית שנשארה קטנטנה.

רדיו אור בזויות 166: Hey Moon

פורסם בקטגוריות רדיו אור בזויות בתאריך 1 ביולי, 2014 על ידי אורי זר אביב – אין תגובות
Why Do The Heathen Rage by The Soft Pink Truth

Why Do The Heathen Rage by The Soft Pink Truth

אלבום הבכורה החדש, It's Album Time, של טוד טרייה ממשיך לעשות לי טוב באוזניים. בולט בו מאוד שיתוף הפעולה היפיפה עם בריאן פרי (רוקסי מיוזיק). הקטע הזה, שפותח את התוכנית, קובע את הטון של רוב השעה, שמתחילה באלקטרוניקה עדינה ומלנכולית, ומסתיימת, ובכן, אחרת. לצמד הקנדי Majical Cloudz יש סינגל חדש ומצוין. דה נייפ הוציאו אלבום חדש עם גרסאות לשיריהם כפי שהן מנוגנות בהופעות. הדואו הישראלי Red Axes הוציא את אלבום הבכורה שלו לאחרונה ובו טייק אדיר על Bela Lugosi's Dead של באוהאוס. ול-The Soft Pink Truth יש אלבום חדש, לראשונה זה עשור, וכולו גרסאות קלאב-קוויריות לקלאסיקות בלאק מטאל. מה?


  

  1. Todd Terje – Johnny And Mary (Feat. Bryan Ferry)
  2. John Maus – Hey MoonRed Axes - Ballad of the Ice
  3. I Break Horses – Denial
  4. Majical Cloudz – Love Soul
  5. Grimes – Nightmusic (feat. Majical Cloudz)
  6. ADULT. – Tonight, We Fall
  7. Gang Gang Dance – Adult Goth
  8. The Knife – Pass This On (Shaken-Up Version)
  9. The Soft Pink Truth – Black Metal (Venom cover)
  10. Red Axes – Bela Lugosi's Dead
  11. Fuck Buttons – Brainfreeze

אור בזויות משודרת בימי שלישי, בשעה 20:00, ברדיו הבינתחומי

רדיו אור בזויות 165: הקצה האפל של הרחוב

פורסם בקטגוריות רדיו אור בזויות בתאריך 26 ביוני, 2014 על ידי אורי זר אביב – 4 תגובות

כבר הרבה זמן שאני רוצה לעשות תוכנית כזאת שמתמקדת בהרבה ביצועים לשיר אחד שאני אוהב בטירוף. אז עכשיו זה קורה, והפעם הראשונה מוקדשת לבלדת הסול האלמותית Dark End Of The Street. מביצוע הסול המקורי של ג'יימס קר, דרך המכשפתיות של דיאמנדה גאלאס, הרגאיי של פט קלי והקאנטרי של אחי הבוריטו המעופף וכלה באינדי עכשווי של אילס וקאט פאוור. איזה שיר זה יא אללה!


 

 

  1. James Carr – Dark End Of The Street (1966)
  2. Diamanda Galas & John Paul Jones - Dark End Of The Street (1994)
  3. The Afghan Whigs - Dark End Of The Street (1993)הורד
  4. Percy Sledge - Dark End Of The Street (1967)
  5. Clarence Carter – Making Love (Dark End of the Street) (1969)
  6. The Flying Burrito Brothers – Dark End Of The Street (1969)
  7. Pat Kelly – The Dark End Of The Street (1969)
  8. Aretha Franklin – Dark End Of The Street (1970)
  9. Richard & Linda Thompson – Dark End Of The Street (Live) (1976)
  10. The Commitments – The Dark End Of The Street (1990)
  11. Alex Chilton & Teenage Fanclub – Dark End Of The Street (Live) (1996)
  12. Eels – Dark End of the Street (Live) (2008)
  13. Cat Power - Dark End of the Street (2008)
  14. Van Morrison – Bright Side Of The Road (1979)

תיקון קטן: השיר הוקלט בפלורידה ולא בלואיזיאנה

אור בזויות משודרת בימי שלישי, בשעה 20:00, ברדיו הבינתחומי

רדיו אור בזויות 164: Good For My Soul

פורסם בקטגוריות רדיו אור בזויות בתאריך 18 ביוני, 2014 על ידי אורי זר אביב – אין תגובות
The Legendary Tigerman

The Legendary Tigerman

כשיצא בשנה שעברה אלבום הקאברים הענק של המלווינס (Everybody Loves Sausages) לא ממש הייתי באזור כדי לצעוק – יצא אלבומים קאברים מגניב למלווינס! אז עדיף מאוחר וזה. פשוט מת על הגרסה שלהם לבלאק בטי. קצת קשה לי להסביר את החזרה שלי לאחרונה להאזין ל-This Is Hardcore של פאלפ, אבל היא מבורכת בעיניי, כך שבאופן טבעי היא זלגה לתוך התוכנית של השבוע. דה לג'נדרי טייגרמן גם עלה כאסוציאציה מפאלפ, שלולא ג'רוויס קוקר כנראה שטייגרמן לא היה זוכה להופיע על במות-ענק. גם ביג סטאר הנהדרים של אלכס צ'ילטון חוזרים אלי דרך כל מיני אמנים שאני מאזין להם לאחרונה ומושפעים ממנו, M. Ward לדוגמה (שידרתי ספיישל לקראת בואו של אם–וורד להופעה ברדיו הקצה). מקווה שתשרדו את השיר האחרון בשעה הזאת. לטעמי הוא אדיר. רעש רעש רעש, הו כן.


 

  1. Melvins – Black Betty
  2. The Legendary Tigerman – Walkin' Downtown
  3. Pulp – Sylvia
  4. Jesus & Mary Chain – Good For My Souldeafheaven-sunbather
  5. Mystery Jets – Greatest Hits
  6. The New Pornographers – Brill Bruisers
  7. A.C. Newman - I'm Not Talking
  8. Broken Social Scene – Anthems For A Seventeen Year Old Girl
  9. Songs Ohia – Lioness
  10. Big Star – Blue Moon
  11. מנועים קדימה – אלג'יר
  12. Tarantula A.D. – Who Took Berlin (Part I)
  13. Deafheaven – Dream House

אור בזויות משודרת בימי שלישי, בשעה 20:00, ברדיו הבינתחומי

רדיו אור בזויות 163: Turns Turns Turns

פורסם בקטגוריות רדיו אור בזויות בתאריך 11 ביוני, 2014 על ידי אורי זר אביב – אין תגובות
Yamantaka // Sonic Titan

Yamantaka // Sonic Titan

זהו, חזרתי. היה כיף בברצלונה, היה כיף ברולינג סטונס, היה כיף בטיול בצפון. עכשיו הגיע הזמן לנחות ולעלות לאוויר מחדש. בשעה הזאת לא יכולתי שלא להתרגש מההגעה של אם-וורד להופעה ולפתוח איתו התוכנית, וכמובן גם להתכונן רגשית לפיקסיז (פעם שניה בחודש בשבילי) ולסאונדגרדן (לא, לא בחרתי את בלאק הול סאן). שימו אוזן על השיר של יאמאנטקה // סוניק טיטאן שהעיפו לי ת'תחת בפסטיבל. מדובר בלהקה יפאנית עם ביגוד מסורתי וזמרת אחת שחושבת שהיא אינדיאנית. משהו מדהים ממש. ועוד משהו יוצא דופן הוא אמריגו גאזאווי שהוציא שני אלבומים שהם מאשאפ אחד גדול בין מוס דף (יאסין ביי) ומארווין גיי! את השעה סוגר מומוס, אמן סקוטי מרתק שהופיע בשבת האחרונה באוזןבר ושלשמחתי יצא לי לראיין לטיים אאוט.


 

  1. M. Ward - Vincent O'Brien
  2. Angel Olsen – Forgiven/Forgotten
  3. Pixies – Another Toe in the OceanChrissy Zevvy Tembo 1974
  4. Soundgarden – Outshined
  5. Yamantaka // Sonic Titan – One
  6. Bo Ningen – Soko
  7. Savages – She Will
  8. Tame Impala – Feels Like We Only Go Backwards (live)
  9. Chrissy Zebby Tembo & Ngozi Family – Coffin Maker
  10. Amerigo Gazaway – Inner City Travellin' Man
  11. Majical Cloudz – Turns Turns Turns
  12. Outfit – Performance
  13. Momus – Bishonen

אור בזויות משודרת בימי שלישי, בשעה 20:00, ברדיו הבינתחומי